עַכְשָׁו זְרוֹעוֹתֶיהָ הַזְעֲרְעַרוֹת מְשׁוּכוֹת מֵאֲחוֹרֵי רֹאשָׁהּ הֶעָצוּם,
כֻּלָּהּ מִשַּׁיֶּטֶת עַל גַּלִּי סִייֶסְטָה חמימים,
וְכַעֲבֹר רֶגַע נִלְכֶּדֶת בְּעֵין הָאוּלְטְרָסָאוּנְד
הֲדוּקָה אֶל דֹּפֶן אִמָּהּ, עֵינֶיהָ עֲצוּמוֹת, מַקְשִׁיבָה
לְלִבָּן הַכָּפוּל.
נְשָׁמָה רוֹחֶצֶת, שְׁוָּת נֶפֶשׁ
לָטֶבָע הַקַּמָּאִי הַמְעַגֵּל בָּהּ אֵיבָר לָאֵיבָר,
פִּתּוּל רַךְ לְפִתּוּל. חֲפִיסַת שׁוֹקוֹלָד
וַהֲלִיכָה נִמְרֶצֶת בְּצָהֳרֵי הָעִיר נִדְרְשׁוּ לְעוֹרֵרָה
מִתַרְדֵמָתָה הָשָׁבְּלוּלִית, וְעַתָּה הִיא מַסְבִּירָה אֵלֵינוּ פָּנִים
וּמְגַלֶּה בְּרִחוּף לְאָחוֹר אֶת מִינָּה
הַחֲשָׁאִי.
אֲנִי נִזְכַּר אֵיךְ בִּצְעִירוּתִי חָרַדְתִּי מִפְּנֵי הָאֹשֶׁר.
הַכְּאֵב, הֶאֱמַנְתִּי, מְיַלֵּד אֶת הַשִּׁירִים מִוְּרִידַי.
טָעוּת.
מתוך באור החם, הקיבוץ המאוחד/ריתמוס 2008
כְּמוֹ קַרְדִּינָל נְשׂוּא פָּנִים אוֹ בֵּן מִשְׁפַּחַת הַמְּלוּכָה בְּדִימוֹס
אֲנִי יוֹצֵא מִדֵּי בֹּקֶר עִם בִּתִּי לְבָרֵךְ אֶת ההמונים
הַנִּקְהָלִים לְמַרְגְּלוֹת מרפסתנו: הַגֶּבֶר הַמְּזֻקָּן עִם הַבֶּרֶט
הַמּוֹבִיל אֶל ילדותיו אֶל הַגַּן וְזֶה הַמְּעַשֵּׂן הַמּוֹלִיךְ
אֶת כַּלְבּוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת צְרָכָיו, חָתוּל מִקְרִי. נָכוֹן,
הָאֲסֵפָה הַיּוֹם מועטה מִשּׁוּם מָה, אַךְ אֵין הַדָּבָר
מְעַרְעֵר כְּלָל וּכְלָל אֶת מַצָּב רוּחֵנוּ הַמְרוֹמָם.
אָנוּ מנופפים לְכֻלָּם לַשָּׁלוֹם, וְאֶל הַמְּכוֹנִיּוֹת הַחוֹלְפוֹת
וּבִנְיְנֵי גִּבְעַת שְׁאוֹל הנשקפים מֵעֵבֶר
לְדֶרֶךְ אִישׁ-שָׁלוֹם וְלַוָּאדִי – שפתֵנו
אַחַת עִם הָעוֹלָם, יוֹמֵנוּ טָרִי,
אַהֲבָתֵנוּ שְׁלֵמָה.
ליאור שטרנברג פרסם כארבעה ספרי שירה וספר שירה נוסף בשיתוף חברי קבוצת "כתובת". כמו כן, פרסם תרגום לשירי האירי פטריק קאוונה בהוצאת "קשב". ספרו "בית" זכה בפרס ע"ש
רון אדלר לשנת תשנ"ח וספרו "חרושת היום" זכה בפרס אקו"ם לשנת 2000 ליצירה שהוגשה בעילום-שם ובפרס "טבע" מטעם פסטיבל המשוררים במטולה לשנת 2002. ספרו "הדף הוא מישור" זכה בפרס לספרות יפה על שם זבולון המר מטעם עירית ירושלים לשנת 2003. זכה בפרס היצירה הספרותית על-שם לוי אשכול לשנת תשס"ו.