בעקבות הדיון שהתקיים לפני כחודשיים ובהתאם להחלטת בית המשפט קיים שר האוצר דיון בסוגיית הוצאות טיפול בילדים ובשאלה האם יש מקום להתקנת תקנות המתירות ניכוי חלק מהוצאות הטיפול. העמדה שהתקבלה בדיון היא שאין מקום, במיוחד בעת הזו, להתיר הוצאות אלו בניכוי. בין הנימוקים מצוין כי המדינה נקטה לאורך השנים בשורה של מהלכים לעידוד יציאת נשים לעבודה, בהתחשב בהוצאות של בני זוג עובדים הדואגים להשגחת ילדיהם.
משרד האוצר צירף את עמדתו, ובה טען כי "התרת הוצאות טיפול בילדים מנוגדת למדיניות הכלכלית ארוכת הטווח הננקטת בעשור האחרון בישראל, שמהותה הרחבת בסיס המס, ביטול פטורים סקטוריאליים וצמצום שיעורי המס, מדיניות שהושקעה בה מחשבה רבה ועשרות מיליארדי שקל".
משרד האוצר מעריך כי העלות התקציבית של פסק הדין עומדת על מיליארדים רבים, אך אלו לא נתונים סופיים, שכן אם הוצאות טיפול בילדים יותרו בניכוי סביר להניח שייתבע ניכויין של הוצאות נוספות שאף הן נתפסו כהוצאות פרטיות, דוגמת הוצאות נסיעה לעבודה. כמו כן סבור האוצר כי התרת הוצאות טיפול בילדים היא מהלך רגרסיבי המיטיב עם השכבות המבוססות.
הרשות והאוצר אף הזכירו לבית המשפט את המשבר הכלכלי העולמי הפוגע, בין השאר, במשק הישראלי וצפוי להביא לירידה ניכרת בהכנסות ממסים.
לבית המשפט העליון הוגשו שלושה מסמכים: האחד - עמדת משרד האוצר ובקשה מטעמו לקביעת דיון נוסף בפני ההרכב. השני - בקשה להגשת חוות דעת כלכלית של אגף תכנון וכלכלה של רשות המסים והשלישי - השלמת טיעון בכתב מטעם המערער.
עו"ד יניב שקל ממשרד שקל ושות': "אנו מצרים על עמדת משרד האוצר אשר חוזרת על טענות שנטענו בעבר ונדחו על ידי בית המשפט המחוזי, במקום לנסות ולמצוא פתרונות שיאפשרו ניקוי הוצאות ההשגחה על ילדים הנדרשות לשם עבודת ההורה".