האוצר: הירידה בגביית מסים החלה טרם המשבר

דו"ח האוצר מראה שמיולי 2007 נעצר הגידול בגביה וישנה ירידה בקצב שנתי של 3%. עוד מעריך האוצר: המדינה תפסיד 40 מיליארד שקלים ב-2009 - בשל הטבות מס

מגמת הירידה בגביית המסים החלה הרבה לפני המשבר, כבר במחצית השנה שעברה. זאת לאחר 4.5 שנים של גידול מתמיד בקצב הגבייה - הודות לצמיחה. אבל ביולי 2007 נעצר הגידול ומאז מסתמנת ירידה בקצב שנתי של 3%. כך מגלה הדו"ח השנתי של מנהל הכנסות המדינה באוצר ל-2007, שפורסם היום.

 

• חגורת הצלה למשק

 

האוצר גם מנפץ בדו"ח את מיתוס העסקים הקטנים כמנוף לצמיחת המשק. נתון מאלף נוסף מעריך כי הפסדי המדינה מעשרות הטבות מס – יסתכמו בשנה הבאה לכ-40 מיליארד שקל, שהם כ-19% מהכנסות המדינה. מדובר בהנחות ממסים או בפטורים מלאים שניתנים לקבוצות של תושבים או לסוגים שונים של פעילות כלכלית.

 

לגבי האטת הגביה מדגיש הדו"ח כי הממוצעים השנתיים הקודמים, המצביעים על שיעורי גידול מהירים מ-2003, בקצב שנתי של כ-9%, "עלולים להטעות שכן ניתן לזהות נקודת מפנה לרעה באמצע 2007, אחרי 52 חודשים של מגמה חיובית". הדו"ח מציין את הירידה בגביה מהתעשייה עקב האטה בצמיחת הטכנולוגיה העלית וגידול חד בשווי הטבות המס להשקעות הון.

 

46% - מתחת לסף המס

עם זאת מציין הדו"ח כי ב-2007 הכנסת 46% מקרב היחידים עדיין עמדה מתחת לסף המס. רק 35% מהגברים היו מתחת לסף המס לעומת 60% מהנשים - בגלל הכנסה נמוכה ונקודות זיכוי רבות. באותה שנה עלה משקל שני העשירונים העליונים בהכנסות ממסים ישירים ל-79% לעומת 76% לפני הפעלת הרפורמה ב-2002.

 

קביעת הדו"ח כי "לא נמצא ביסוס לטענה שהעסקים הקטנים הם מנוע הצמיחה של המשק" מתבססת על הגידול במספר העסקים בשנים 2003-2005 שהיה נמוך משמעותית (6.5%) לעומת הגידול בבינוניים ובגדולים (9.4%); במקביל, שיעור סגירת העסקים הקטנים (12.5%) היה גדול כפליים מהאחרים (6.8%).

 

עם זאת, הדו"ח מציין את התרומה המשמעותית של העסקים הקטנים לתעסוקה במשק ולקליטת עובדים חדשים, כאשר העסיקו ב-2005 כ-39% מהשכירים במגזר העסקי. עם זאת, באותן שנים כרבע מהעובדים החליפו את מקום עבודתם, דבר המצביע על שיעור ניידות גבוה בהשוואה לאחרים.

 

בתחום הנדל"ן מגלה הדו"ח גידול חד של כ-15% ברכישת דירות מיד שניה ב-2007 – פי 3 מהגידול שנרשם ברכש הדירות החדשות. האוצר מציין כי הגידול התרכז ברבעון האחרון של השנה. זאת, כתוצאה מהירידות החדות בבורסה במחצית השניה של השנה, שגרמו לשינוי בטעמי המשקיעים שעברו ממניות לנדל"ן זמין.

 

עוד מציין הדו"ח כי בישראל נדרשות בממוצע 6.2 שנות עבודה לרכישת דירה, כאשר כל ההכנסה מנוצלת למטרה זו. בקטע זה מצב העשירים כמובן טוב יותר. מחיר דירות היוקרה שהם מצליחים לרכוש שווה ערך להכנסתם ב-5.4 שנות עבודה. מנגד לבעלי ההכנסות הנמוכות נדרשות ממוצע של 9.3 שנות עבודה, כדי לרכוש את הדירות הזולות שלהם.

 

עם זאת דווקא לעצמאים בהשוואה לשכירים נדרשות שנים רבות יותר לרכישת הדירות שבבעלותם, כשהפער גדל והולך ככל שהדירה יקרה יותר. "הדבר עשוי לרמז כי ההכנסות המדווחות של העצמאים מוטות כלפי מטה", טוענים באוצר.