סיפורי ראסל

אחרי התמכרויות לסמים ואלכוהול, פרשיות סקס עסיסיות, פליטות פה מביכות וסערות תקשורתיות מרובות, הקומיקאי הבריטי ראסל בראנד מוכן לכבוש את הוליווד

במסגרת מתקפת הסיכומים שפוקדת אותנו לכבוד סוף השנה פרסם מגזין הבידור האמריקאי המיוחס והסמכותי "אינטרטיינמנט וויקלי", את רשימת "10 הפריצות הגדולות של 2008". לצד שמות כמו דייוויד קוק, זוכה "אמריקן איידול 7", ורוברט פטינסון, כוכב להיט הערפדים "דמדומים", מופיע שם גם הקומיקאי הבריטי ראסל בראנד בן ה־33, שהשנה הצליח סוף סוף במזימתו לפרוץ באמריקה.

 

זוהי בחירה מוצדקת (וגם משמחת), מאחר שבראנד, טיפוס צבעוני קאמפי, בעל מראה היפי, בוהמייני, קצת נשי, אכן נכח בכל מקום מהקומדיה ההוליוודית "קח את זה כמו גבר" ועד הנחיית טקס פרסי האם.טי.וי, וגם היה מעורב בשערורייה גדולה שהסעירה את בריטניה ובגללה הוא אף נטש את עבודתו הרדיופונית (פרטים בהמשך).

 

מוכן כבר לכבוש את הוליווד (צילום: יחסי ציבור)

 

עכשיו אפשר להעמיק את ההיכרות עם בראנד בזכות "סיפורים לפני השינה" (המוצג כעת בישראל), שבו הוא משחק לצידו של הקומיקאי היהודי אדם סנדלר ("אל תתעסקו עם הזוהן"). זוהי קומדיית הרפתקאות עם אלמנטים של פנטסיה מפס הייצור של דיסני. סנדלר מגלם איש תחזוקה בבית מלון שחייו משתנים אחר שהסיפורים שהוא מספר לאחייניתו ואחיינו לפני השינה מתחילים להתגשם באופן מסתורי.

 

בראנד מגלם את חברו הטוב של סנדלר, שעובד איתו במלון - מלצר של שירות חדרים. "אני מגלם טיפוס ילדותי ומטומטם", העיד בראנד בראיונות שנערכו איתו לפני יציאת הסרט. "זהו סרט מקסים שאומר שיש לנו יכולת ליצור קסם בעזרת הדמיון שלנו. זה היה נפלא לעבוד עם אדם סנדלר".

 

"מאחר ששנינו סטנדאפיסטים בעברנו, הוא הבין את הרקע שממנו אני בא, ואפשר לי לאלתר. הוא נתן לי יד חופשית ועודד אותי לא לדבוק בתסריט. יוצרי הסרט הסכימו שאעשה עוד ועוד טייקים כדי שאוכל לנסות דברים משלי. למדתי מאדם המון ואני אסיר תודה על ההזדמנות שהוא נתן לי".

 

העבודה על "סיפורים לפני השינה" החזירה את בראנד לזיכרונות ילדותו. "הייתי בן יחיד ואמי היתה מספרת סיפורים מעולה. היא נהגה לאלתר על האגדות המוכרות. כבר בילדותי הייתי נרקיסיסטי והתעקשתי להיות הכוכב של הסיפורים, אפילו שהעלילה התרחשה במעמקי האוקיאנוס. בכלל, לאמא שלי יש גישה מאוד טובה לילדים ואני חושב שירשתי זאת ממנה".

 

בראנד נולד באסקס והוריו התגרשו כשהיה בן שישה חודשים בלבד. אמו גידלה אותו לבדה. בגיל 15 הוא הופיע בהפקת בית ספר של "באגסי מלון", ואחרי ההתנסות הזאת הוא החליט להיות שחקן. בראנד החל לעבוד כניצב וללמוד משחק. בראשית שנות ה־90 פיתח את ייצר ההרס העצמי שלו: הוא צרך סמים כולל אל.אס.די וסבל מהפרעות אכילה (בולימיה). באמצע שנות ה־90 הוא התמכר להרואין ולאלכוהול (הוא הסתבך לא אחת עם המשטרה ונאסר כעשר פעמים), בעודו מנסה לפרוץ כקומיקאי.

 

בשנת 2000, בראנד עבד באם.טי.וי וסיקר את סצנת המסיבות והמועדונים של איביזה ובריטניה. כמו כן הוא הגיש תוכנית של בקשות צופים. בראנד פוטר מעבודתו בתחנה אחרי שהגיע מחופש לאוסמה בן לאדן יום אחרי פיגועי הטרור במגדלי התאומים, 11 בספטמבר 2001. סיבה נוספת לפיטורים: הוא הביא לתוכנית את סוחר הסמים הפרטי שלו. זה לא מנע מתחנות אחרות להעסיק אותו. כעבור שנה הוא עבר תהליך גמילה והשתחרר מההתמכרויות שלו.

 

שמו נקשר לאח הגדול (צילום: יחסי ציבור)

 

ב־2004 הוא הנחה תוכנית־בת של "האח הגדול 5", שבה הוא אפשר לסלבריטאים ולצופים להביע את דעתם על הנעשה בתוכנית הריאליטי המצליחה. ומאז שמו נקשר עם "האח הגדול" הבריטי, והוא היה מעורב בהפקות שונות של התוכנית, גם בעונות הבאות. לא פלא שהוא פרסם הצהרת תודה, שבה הודה למפיקים על כך שהם "לקחו סיכון בלהעסיק נרקומן לשעבר".

 

ב־2006 סלחו לו קברניטי אם.טי.וי על מעלליו הקדומים והחזירו אותו לעבודה, ובמקביל הוא פצח

בהנחיית טקסי פרסים ופיתח את קריירת המשחק שלו. בראנד, שמנסה לשלוח יד בכל תחום, מכתיבת אוטוביוגרפיה וטור בעיתון ועד הקלטת שירים, גם התפרסם בזכות תוכנית הרדיו שלו בבי.בי.סי 2, שבזכותה הוא ליקט סביבו הרבה מעריצים שאהבו את ההומור הישיר ואת לשונו המשוחררת וחסרת העכבות. בראנד בעל האגו אימתני, לא חשש לספר על הניסיונות שלו לכבוש את אמריקה ועל התסכול ששם הוא עדיין יחסית אנונימי.

 

את הכתבה המלאה ניתן לקרוא בגליון החדש של פנאי פלוס