תאונת עבודה

אחרי שהיא הלכה לספר/סלב שדרש ממנה שתי משכורות בעבור הריסת הפריזורה שלה, החליטה כתבתנו האמיצה לדלות עוד עדויות מהתופת. כך הלכתי למספרה והרסו לי את השיער: לא לבעלות לב חלש!

מה? מה בסך הכול רציתי? להיות מגניבה כמו התל אביבית שלוקחת איתי קורסים במכללה? אז נכון שאין לנו אותו השיער וגם מבנה הפנים שלנו שונה לחלוטין (שלא לדבר על אורך הצוואר, גובה המצח וגובה בכלל). אבל אני רוצה להיראות כמוה, ואם זה אומר ללכת לספר/סלב (אבל גם כזה שאוחז בתואר "קוסם") שייקח ממני משכורת שהרווחתי בחודשיים – אליו בדיוק אני אלך!

 

שיער רע, הכול רע

האמת המרה טפחה על פרצופי הפריפריאלי ברגע שנכנסתי למספרה המפוארת שלו. אם עד עכשיו חשבתי שאני נראית סבבה פלוס, שם התחוור לי שהפלוס הפך למינוס וגם המילה "סבבה" כבר מוטלת בספק.

 

אחרי המתנה של שעה שנראתה כמו שלוש (רגע, זה באמת היה שלוש...) התיישבתי על כיסא המהפך בידיעה שאני קמה מכאן אדם שונה לחלוטין. בעיני רוחי כבר ראיתי את אהובית החדשה – זו שגברים נופלים לרגליה, בחורות מתלחששות מאחורי גבה ובבוקר היא צריכה רק לזרוק על עצמה משהו ולהיראות דרופ דד גורג'ס.

 

בתמימותי הרבה חשבתי שאם אני משאירה יחד עם שיערותיי הזרוקות על הרצפה גם מספר לא מבוטל של שטרות, זה אומר שאקבל שירות ראוי, שכולל (חוץ מכוס קפה עם קצף) גם שלל מחמאות שקריות מהסוג שספרים (סליחה, מעצבי שיער) נוהגים לתת. אממה, הקוסם שלי היה עסוק בדיוק בללקק את ישבנה של איזו סלבית סוג ז' שהתברכה בשיער בלונדיני מבריק.

גם בחורה קלילה עלולה ליפול לתאונת עבודה

 

תוך כדי שהוא מספר לה כמה היא מדהימה ומוכשרת ואם הוא לא היה גיי הוא בטוח היה מחזר אחריה בטירוף, ניסיתי להשחיל כמה משפטים בנוגע לדבר הפעוט הזה שנקרא השיער שלי. ניסיתי, מבלי להישמע לחוצה מדי, להבהיר לו שאני בחורה מאוד קלילה וזורמת בכל מה שקשור לשיער שלה (שקר), ושהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה (שקר) כל עוד ישאיר לי את השיער ארוך. אבל לא משנה כמה הדגשתי את זה, הוא המשיך לקצץ ולקצץ. תוך כדי פלאשבקים קשים לסצנת הקרחת בסרט "הקיץ של אביה", תהיתי למה זה שוב קורה לי. כל כך הרבה זמן הארכתי את השיער רק בשביל לבוא אחר כך לאמן האשליות הזה?! ומה אני אמורה לעשות עכשיו? חשבתי על הרגע שאחרי החפיפה הראשונה בבית, ורצית למות.

 

מסקנה1#: אם אני רוצה להיות כמו התל אביבית, אני צריכה להבין שמגניבות היא משהו שמגיע מבפנים (תרגום: צריך לעזוב מיד את פתח תקווה).

מסקנה2#: אמא צדקה. זה שזה עולה הרבה כסף, לא אומר שזה טוב יותר.

מסקנה3#: כשתספורת רעה נכנסת בדלת, הפרופורציות עפות מהחלון.

 

מי (לא) רוצה פוני?

חמושה בסיכות, גומיות, קליפסים וכל המצאה אחרת שיכולה להעלים את הסלסלה הקופצנית שנוצרה לי על הראש, הלכתי למכללה ובכיתי בפני חברותיי על מר גורלי. אם צרת רבות היא נחמת טיפשות, אז אני הטיפשה הכי גדולה עלי אדמות, כי הדבר היחיד שניחם אותי היה לשמוע את הסיפורים מסמרי השיער שכל אחת סוחבת איתה בארגז הטראומות.

 

בל שניידר, בת 26 מתל אביב (א־אה!), היא דוגמה קלאסית לקורבן אופנה טלוויזיוני. "יום אחד הפציעה בחיי קלי טיילור מ'בוורלי הילס 90210'. לא ברור מה עבר לי בראש, אבל החלטתי שאם היא בלונדינית ואני סוג של בלונדינית, אז אין סיבה שאני לא איראה בול כמוה", היא מספרת.

אלוהים קיבלתי סחרחורת, שילמתי לספר את כל המשכורת!

 

"אחרי ששפכתי לעצמי על הראש מחמצני שיער זולים, החלטתי ללכת עם העניין עד הסוף וגם להסתפר כמוה, עם פוני והכול. העובדה ששיער המקלות שלה רחוק מהשיער הנפוח שלי, לא ממש הטרידה אותי באותו רגע. כשקמתי מהכיסא של הספרית והסתכלתי במראה, לא הצלחתי לראות שם את קלי, בלשון המעטה. התספורת ביגרה אותי בטירוף, והייתי צריכה לשכנע את נהגי האוטובוס שאני צריכה כרטיסיית נוער ושאני ממש לא מנסה לרמות אותם".

 

מסקנה4#: אחרי שתסתפרי, פתאום תקלטי שהשיער שלך היה ממש מהמם לפני כן!

 

גם ליאת, בת 23 מגבעתיים, נכוותה מניסיון כושל לעשות פוני: "זה היה בתקופה שזה היה פתאום מאוד פופולרי לעשות פוני. כל החברות שהתייעצתי איתן אמרו שלא כדאי לי כי המצח שלי קטן מדי, אבל אותי לא עניין שום דבר. רציתי פוני והתעקשתי על כזה שיושב על המצח. לא על הצד, לא בערך, לא כמעט, אלא פונינט אורגינלי. גם התגובה של הספר שעיקם את הפרצוף וניסה להניא אותי מהחלטתי לא ממש הרתיעה אותי. רציתי פוני והתעקשתי לקבל אותו, ישר לפנים. בפעם הראשונה בחיי יצאתי מהמספרה מרוצה. מה זה מרוצה? מאושרת. הרגשתי שלראשונה אני צדקתי וכל העולם טעה.

 

"אחרי יומיים ללא חפיפה הגיע רגע האמת. למרות שידעתי שזה ריסקי, חפפתי את השיער והלכתי לישון כשהוא רטוב. תיארתי לעצמי שיהיו תקלות, אבל לא ידעתי עד כמה! כשקמתי בבוקר נראיתי כמו חולדה". הפוני של ליאת התלתל לו בקבוצות קטנות ומבודלות זו מזו, משל היו הפרידמנים והבובלילים בבית "האח הגדול". "פן אני לא מחזיקה בבית, לכן הפתרון היצירתי שלי היה ליישר את הפוני הסורר באמצעות סרט ראש רחב מגומי שמחץ לי את הראש כל יום במשך שעות. אני כמעט בטוחה שיש לי נזק מוחי מאז", היא מסכמת.

 

מסקנה5#: אם אין לך מצח של מירי בוהדנה והחלקה יפנית – אל תעשי פוני!

 

נפלתי לגוונים ולרייצ'ל

טל כהן, בת 27 מכפר יונה, נפלה במלכודת השיער המדורג: "כמו כל מי שאני מכירה, יום אחד גם אני החלטתי שאני עושה 'תספורת רייצ'ל'. הגעתי אל הספר שלי וליתר ביטחון הגדלתי ראש וצירפתי תמונה של ג'ניפר אניסטון. לא ברור מה התפקשש בדרך, אני רק זוכרת שיצאתי משם בוכה. מאז, אגב, אני הרבה יותר טיפוס של 'סיינפלד'".

 

מורן, בת 20 מפרדסיה, היא דוגמה קלאסית לאיך לא צריך לענות לספר ששואל אותך אם את סומכת עליו. "למרות שאני סופר־חננה ופחדנית על, יום אחד החלטתי שגם אני מצטרפת לחגיגת הגוונים. הלכתי לספר שלי וביקשתי גוונים חומים 'עדינים־עדינים'. בכל זאת, פעם ראשונה שאני נוגעת בשיער הבתולי שלי. בלי לשאול יותר מדי שאלות, התחיל הספר במלאכה ושאל במבט מלאכי: 'את סומכת עליי?', עניתי לו 'בטח!' ואפילו אני לא האמנתי לעצמי. אחרי כמה שעות שהתבשלתי בתוך נייר הכסף, הסתכלתי במראה ולא האמנתי – היו לי גוונים ורודים. ו־ר־ו־ד־י־ם!

 

"הספר ניסה להרגיע אותי, ואחר כך הסביר שאי אפשר לצבוע על הוורוד כי יתקבל מזה צבע ירוק. הייתי המומה וחסרת אונים. נכנסתי הביתה וניסיתי למצוא פתרון פרקטי יותר מלרצוח את הספר. לא יודעת מה עבר לי בראש, אבל איכשהו התחלתי לצבוע את הגוונים בעיפרון שחור לעיניים וזה אשכרה עבד. בקושי ראו את הגוונים הוורודים, וכל שנותר לי הוא להסביר למה הידיים שלי שחורות כל הזמן".

 

המסקנה6#: לפעמים עיוורון צבעים יכול להיות דבר חיובי.

 

נטע, בת 27 מרחובות, למדה שמעשים מהירים ועצבניים טובים רק בסרטים: "כשהייתי בחטיבת הביניים, השיער התנפח לי לממדים עצומים. בעצת אחת הבנות הלכתי לספר וביקשתי דילול. הוא הסביר לי שכדי לתת תחושה של פחות נפח, הוא יקצץ רק את השיער הפנימי, זה שלא רואים. עניתי לו שיעשה מה שהוא רוצה – העיקר שאני אצא מכאן עם פחות מסה של שיער. הספר גזר וגזר וגזר, עד שפתאום קלטנו שנינו שמשהו כאן לא מסתדר.

 

"מסתבר שהוא גזר כל כך הרבה, שנשארה לי שכבה דקה מאוד ודלילה של השיער החיצוני, בזמן שכל הבפנוכו היה באורך קארה. בשורה התחתונה – הוא נאלץ לגזור לי את כל השיער באורך של השיער הקצר, וככה יצאתי משם המומה ועם קסדה שפרה־סטייל, רק פי אלף יותר נפוחה מזו שנכנסתי איתה".

 

מסקנה7#: שיער נפוח הוא אימת הטינאייג'ריות וחלומן הרטוב של בנות ה־25 פלוס.