לקסוס GS450h - הירוק הכי ורוד

"מכונית הסלון הכי ידידותית לסביבה", כך מכנה לקסוס את ה-GS בעלת מנוע בנזין-חשמל משולב. בתקופה בה פליטת מזהמים חשובה מזינוק או מהירות מרבית, מכונית שתציע גם ביצועים וגם אוויר-אגזוז נקי, יכולה לגרוף את כל הקופה. האמנם קוראים לה לקסוס?

זה לא זמן טוב להיות עשיר. גם מי שאינו עוקב אחר כותרות העיתונים הכלכליים, נוטה ודאי להאמין כי האלפיון העליון הוא-הוא האשם הבלעדי במשבר הכלכלי. פתאום, הערצת הכסף - שאותם כלי תקשורת עודדו - הפכה עורה, וכעת הבון-טון הוא סוציאליזם רחמני. וזה כמובן גורם ללא מעט עשירים-ממש או אמידים-סתם, להצניע לכת. הלאה נעלי גוצ'י ומחלקה ראשונה, הבו לנו סנדלים וטיסות צ'ארטר. יש הטוענים כי אפילו יחצ"ן העל רני רהב, שוקל - באופן זמני - להפסיק לנעול מוקסינים מעור תנין.

 

וכמובן שיש לכך השפעה גם על בחירת המכוניות של מי שהפרוטה מצויה בכיסו. מותגים נפוצים בקרב האלפיון העליון, כמו מרצדס או ב.מ.וו, עלולים בעת הזו להיחשב "נוצצים" מדי. לעומתם, מותג כמו לקסוס, הנחשב שמרני יותר וצנוע יחסית, עשוי לשגשג. במיוחד כאשר היבואן משיק גרסה היברידית חדשה של ה-GS, שאמורה להיות לא רק דיסקרטית ועדכנית, אלא גם חסכונית בצריכת הדלק. לקחנו את ה-GS450h הירוקה למבחן בכבישי ישראל, וחזרנו עם מסקנה מפתיעה.

 

תמונה צנועה

הנה נקודה ראשונה לזכות ה-GS: עיצובה שמרני וכמעט משעמם. מה שגורם לכך ש"מכונית הסאלון ההיברידית הראשונה בעולם" (כך מגדירה אותה לקסוס) מושכת תשומת לב מועטה. וכאמור, בעידן שבו סקילת מנכ"לים עשויה להפוך לספורט לאומי, הדיסקרטיות הזו עשויה להיות יתרון.

 

בתא הנוסעים נעצרת הצניעות בחריקת בלמים. מיתון-שמיתון - ה-GS מציעה ללקוחות את כל העור, העץ והאלקטרוניקה שתעשיית הרכב יודעת לתת. אמנם העיצוב לא ממש ייחודי או מקורי, אבל רשימת הגאדג'טים אינסופית. נדמה שההנחיה למהנדסים הייתה פשוטה - "אם זה יכול להיכנס, תכניסו את זה": מושבי עור חשמליים (עם קירור וחימום לישבן), מסך מגע השולט על מערכות הרכב השונות, בקרת אקלים מפוצלת, ועוד אינספור דברים שזזים למגע כפתור.

 

אבל יש גם כמה חסרונות ב-GS. מערכת הנעת הכלאיים המתוחכמת גוזלת מקום רב, ומקטינה באופן משמעותי את נפח תא המטען (מ-430 ליטר ב-GS רגילה ל-280 ליטר). בנוסף, איכות החומרים - העור, הפלסטיק והעץ - גבוהה, אך ה-GS אינה מיישרת קו עם המקובל אצל המתחרות הגרמניות, ובראשן ב.מ.וו סדרה 5 ומרצדס E קלאס.

 

תמונה ירוקה

והנה הסיבה שלכבודה התכנסנו: מערכת הנעת הכלאיים של ה-GS משלבת מנוע חשמלי (197 כ"ס), עם מנוע בנזין בנפח 3.5 ליטר (292 כ"ס). התוצאה אמורה להביא לכך שצריכת הדלק ופליטת המזהמים של ה-GS יהיו דומות לזו של מכונית משפחתית גדולה. כל זאת, מבלי לוותר על רמת הביצועים המתבקשת ממכונית סאלון יוקרתית.

 

וחייבים להודות שההתחלה מבטיחה: ההספק המשולב של שני המנועים הוא 345 כ"ס, והודות לזמינות הכוח המיידית של המנוע החשמלי, ה-GS מאיצה מהמקום בעוצמה מפתיעה. 5.9 שניות בלבד נמשכת התאוצה ל-100 קמ"ש, וחשוב מכך - האצות העקיפה מתבצעות במהירות ובביטחון מלא.

 

גם במהירות נמוכה, נדמה שה-GS מספקת את הסחורה: כל עוד סוללות המנוע החשמלי מלאות, תוכלו לשייט במהירות עירונית באמצעות המנוע החשמלי בלבד. כך תיהנו מצריכת דלק אפסית, משקט מופתי ומפתיע, ותאריכו כמובן את חייהם של דובי הקוטב. אפילו תיבת ההילוכים הרציפה עושה עבודה טובה, ואינה סובלת מתחלואים כמו השהייה בהעברת הכוח.

 

תמונה ורודה

אלא שהתמונה הוורודה (או הירוקה, במקרה זה) אינה כה ורודה. הסוללות של המנוע החשמלי אינן מחזיקות מעמד זמן רב, וה-GS ממהרת להשתמש במנוע ה-V6 הגדול. מה שאומר שצריכת הדלק הנמוכה וחיבוק דובי הקוטב נראים מצוין "על הנייר", אבל קשה להשיג אותם "על הכביש".

 

גם בכל הנוגע להתנהגות, התמונה אינה כולה ורודה: למרות אחיזת הכביש גבוהה מאוד, מכונית הסאלון של לקסוס מרגישה "מנותקת" לחלוטין, ואינה מספקת כל הנאה או ריגוש. בכך כנראה מפגינה ה-GS את רצונה למצוא חן בעיני השוק האמריקני, שמעולם לא נודע בחיבתו לנהיגה ספורטיבית.

 

לעתים קרובות, יצרניות הרכב מנסות לפצות על היעדר ספורטיביות בעזרת נוחות נסיעה גבוהה. אלא שבמקרה של ה-GS, הנוחות אינה מרשימה - במיוחד במהירות נמוכה ובכבישים עירוניים משובשים, שם ניכרת ב-GS נוקשות כמעט-גרמנית.

 

תמונה מורכבת

נו, אז האם לעשירי ישראל יש סיבה לצהול? ובכן, נתחיל בקביעה כי ה-GS היא מכונית יוקרה ראויה: מפוארת, איכותית ועתירת אביזרים. לגבי מערכת ההנעה המתוחכמת, התמונה מורכבת יותר. למרות יתרון מסוים שאולי תרשום ה-GS בצריכת דלק ופליטת מזהמים, נדמה שעיקר כוחה הוא תדמיתי: ה-GS היא מכונית הסאלון בעלת התדמית הכי "ידידותית לסביבה", ויש היום יותר ויותר לקוחות שמחפשים את ההילה "הירוקה" הזו.

 

נו, אז מה המסקנה המפתיעה איתה חזרנו מהמבחן? כאן כדאי להכניס למשוואה את עניין המחיר: ה-GS ההיברידית עולה 420 אלף שקל ברמת הגימור "Luxury", או 440 אלף שקל ברמת הגימור "Premium", הכוללת כמה גאדג'טים נוספים (אך לא הכרחיים). במחיר הזה, היא זולה משמעותית מגרסאות ה-V8 של היריבות, ב.מ.וו 540 ומרצדס E500, המציעות רמת ביצועים דומה.

 

וכך יוצא שה-GS ההיברידית אולי אינה ירוקה כמו שלקסוס הייתה רוצה שנאמין, אבל היא משתלמת יותר עבור מרבית הלקוחות. ובזמן מיתון, זה עשוי להתגלות כקלף מנצח.