למגן את העורף. בפני מה?

פרופ' דוד ינקלבסקי, ראש המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון: "השאלה היא בפני מה רוצים למגן, בפני פגיעה ישירה או קרובה? אני מצפה ממי שמקבל החלטות שייקח בחשבון את מכלול האפשרויות והשיקולים. אנחנו ניענה ברצון רב אם נתבקש לעזור אך ברור לי שנדרשת חשיבה מערכתית"

מהו אותו מיגון, שדורשים מהמדינה לספק לאזרחים המצויים בקו האש? האם מדובר בחומרים מיוחדים או בקירות יותר עבים? באילו שיקולים מדעיים יש להתחשב כאשר בוחנים את האפשרות למגן תושבים באזור מסוים, וכיצד הם משתלבים עם שיקולים אחרים?

 

"באופן כללי, כשיש לנו נתונים של רקטה או ראש קרבי מסוים אז ניתן להעריך מה הם האפקטים של אותו נשק". מסביר פרופ' דוד ינקלבסקי, ראש המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון. "ראשית, צריך להבדיל בין פגיעה ישירה לפגיעה קרובה. יש הבדל רב בין שני המקרים - הן במידת המיגון הדרושה כדי למזער נזק או במידת הנזק שנגרם למבנה נתון והן בהסתברות להתרחשות האירוע. כלומר, הדיוק של רקטות רבות מוגבל והסיכוי לפגיעה ישירה הוא קטן למדי, אך אם מתרחשת פגיעה ישירה היא עלולה לגרום לנזק ניכר. במקרה של פגיעה ישירה מתרחש פיצוץ מיד במגע עם המטרה או לאחר השהייה המאפשרת לראש הקרבי לחדור לתוכה, במידה שמבנה המעטפת שלו עומד בתנאי ההתנגשות במטרה ובהתנגדותה לחדירה. במקרה של חדירה למטרה הפיצוץ יכול להתרחש בתוך המבנה. אם הפגיעה אינה ישירה יהיו בעיקר אפקטים של הדף ורסס הנובע מריסוק המעטפת בפיצוץ, אך באופן יחסי הנזק פחות חמור בהשוואה לפגיעה ישירה. המיגון בפני פגיעה ישירה הוא כבד ויקר הרבה יותר. השאלה היא בפני מה רוצים למגן, בפני פגיעה ישירה או קרובה? מה הם קריטריוני המיגון? זה נושא ששמור לקברניטים ומקבלי החלטות ותלוי במערכת נתונים ושיקולים אשר יש לשקול בתהליך קבלת ההחלטות. אנחנו סבורים שניתן וצריך להעמיד כלים רציונליים שיסייעו לקבלת החלטות מושכלת גם בנושאים מורכבים כאלה על מנת שיהיו ברורות המשמעויות של כל חלופה לפתרון".

 

ההחלטה על רמת המיגון בפני פגיעה ישירה או קרובה, מגדירה את סוג המיגון הדרוש ואת נתוני המיגון על מנת לתת מענה לרמת המיגון ולהבטיח את שלום היושבים בתוך המבנה בתנאים הללו. "כדי להתמודד עם פגיעה ישירה נדרשת שכבה עבה יחסית של חומר בעל תכונות איכותיות: בטון, פלדה וחומרים אחרים בעלי יכולת התנגדות גבוהה. מפני פגיעה קרובה אפשר להגן גם עם מעטפת בעובי מקובל של מבנה קיים. הממ"ד, לדוגמא, מתוכנן לתת הגנה בפני פגיעה קרובה ולא ישירה. זו קופסא מבטון בעובי של 25-20 ס"מ, שנותנת הגנה טובה מפני השפעות הדף של פגיעה קרובה של איום מסוים מוגדר אך לא מפני פגיעה ישירה. המקלט הביתי המוכר לכולנו, עוביו 40-30 ס"מ, מספק הגנה טובה בפני פגיעה קרובה של איום מוגדר. מידת הסבירות של פגיעה ישירה, היא שיקול מכריע כאשר באים לבחון האם יש לספק מיגון עבה יותר. מבחינת ידע וטכנולוגיה יודעים לתת פתרונות מיגון טובים מאד גם בפני פגיעה ישירה, ואלה מיושמים כאשר התנאים מחייבים זאת, אך אם ההסתברות לפגיעה ישירה אינה גבוהה יש לשקול את מידת ההצדקה של פתרון כזה".

 

תפיסת מחסה במקלט סטנדרטי, בעובי של 40-30 ס"מ, יכולה להציל חיים, אומר פרופ' ינקלבסקי. צריך לבחון את המיגון באופן יחסי-כלומר להשוות את תוספת המיגון המתקבלת ביחס למצב נתון ללא מיגון. "אם למשל אנשים נמצאים בשדה פתוח הם חשופים לפגיעה ללא כל מיגון. אם הם נמצאים בבניין שאין בו מקלט, אז הם יכולים להיפגע מהתמוטטות של הבניין כתוצאה מפגיעה ישירה של רקטה בחלק אחר שלו או להיות חשופים למעוף של רסיסים שחודרים בקלות את המעטפת של הבניין. אם הם נמצאים במקלט הם אמנם לא מוגנים בפני פגיעה ישירה, אך מקבלים רמת הגנה גבוהה בפני השפעות ההדף והרסס הנ"ל".

 

חומרים מוכרים וזולים יחסית

 

במיגון של מבני מגורים נעשה שימוש בחומרי בנייה המוכרים לנו. אלה חומרים פשוטים וזולים יחסית, ויעילותם נמוכה בהשוואה לחומרים מתקדמים ויקרים הרבה יותר. "היתרון של מבנה זה שהוא לא צריך לנוע בשדה קרב. אילו היה מדובר בכלי רכב ממוגן היה נכון להשקיע בחומרים יעילים יותר ויקרים יותר כדי להפחית במשקלו ולאפשר את ניידותו. בבנייה אין אילוצים כאלה וניתן לקבל פתרונות איכותיים עם חומרים מקובלים, גם בתחום חומרים אלה ניתן להגיע לפתרונות מעולים ולמיגון איכותי יותר. אצלנו במכון, פיתחנו הרכבי בטון מיוחדים בעלי איכויות המעניקות עמידות גבוהה יותר בפני פגיעה קרובה ובפני פגיעה ישירה של ראשי קרב והשימוש בהם יכול להקנות רמת מיגון גבוהה הרבה יותר. אלה פתרונות מצילי חיים בלי ספק".

 

כדי לספק מיגון טוב יותר למבני מגורים, לא חייבים להשקיע סכומי עתק. עדכון של תקני הבנייה כך שייקחו בחשבון השפעות מלחמתיות יכול לשפר את עמידות הבנייה החדשה ושדרוג של מבנים קיימים יכול להעלות את רמת העמידות שלהם בעלויות נמוכות יחסית. כל בניין עשוי בטון שיש בו מרכיבים שמספקים התנגדות ואפשר לנצל את מעטפות המבנה הקיימות לצורך הקניית מיגון כלשהו. תקנים בכל העולם לוקחים בחשבון השפעות של רעידות אדמה, רוח, שלג ועוד גורמים אבל השפעות מלחמה וטרור לא נלקחות בחשבון. אם בעלות קטנה יחסית אפשר לשדרג מבנה לעמידות משמעותית בפני רעידת אדמה, אז אפשר לעשות זאת גם נגד השפעות מלחמתיות. מכיוון שיש מאפיינים משותפים לרעידות אדמה חזקות ולהשפעות הדף על מבנים, ניתן לתת פתרונות משולבים שיהיו יעילים הרבה יותר ויתנו מענה מיגוני לשתי ההשפעות.

 

אז האם מיגון העורף הוא מטלה יקרה מדיי עבור המדינה? "קביעת רמת המיגון היא סוגיה נכבדה. בעיקרון כל המדינה נמצאת תחת איום או תהיה בעתיד תחת איום. האם זה אומר שאנחנו צריכים להתמגן עד בלי סוף? צריך להיות שיקול דעת מאוד רציני וכולל בשאלה הזו. אני מצפה ממי שמקבל החלטות שייקח בחשבון את מכלול האפשרויות והשיקולים. אנחנו ניענה ברצון רב אם נתבקש לעזור בשיקולים מקצועיים ובחשיבה הכוללת, אך ברור לי שנדרשת חשיבה מערכתית שלוקחת בחשבון את כל ההיבטים. זוהי הדרך הנכונה לקבל החלטות בנושא מורכב זה".