עסקית חמה

שיר הלפרן נדלקה על אוכל כשעבדה ב"לחם ארז", והשנה הקימה את "שוק האיכרים" בנמל תל אביב. בואו לטעום

ליאת סימון פורסם: 30.12.08, 14:24

שיר הלפרן, בת 26 - יזמית בתחום המזון

היזמית אחראית על הפיכת מפעל או פרויקט קולינרי מפנטזיה אישית שלה למציאות.

 

קצת על התפקיד: בשנה האחרונה הקמתי יחד עם שותפתי מיכל אנסקי את "שוק האיכרים" בנמל תל אביב. זה שוק ראשון מסוגו בארץ, וכשמו כן הוא – הוא מארח איכרים, אופים, יצרנים ועוד שמגיעים למכור את מרכולתם.

 

איך הגעתי להיות יזמית: התחלתי כברמנית קפה ומוכרת לחמים ב"לחם ארז". המפגש עם הלחמים החמים, הקרואסונים והמאפים בשבע בבוקר היה משכר ומסעיר. תהליך הגלישה שלי למטבח היה הדרגתי. בהתחלה הסתכלתי מהצד בקנאה, התקדמתי להכנת סנדוויצ'ים ובסוף כבר הכנסתי ידיים לתנור – ובלי כפפות. אחרי שלמדתי בישול ב"קורדון בלו" בפריז, התחלתי להכיר את עולם האוכל מכל הכיוונים: עבדתי במסעדות בארץ ובחו"ל, כתבתי למגזין "על השולחן", תרגמתי וערכתי את ספר הבישול "מבשלים בצרפתית" והעברתי סדנאות בישול.

 

קיבלתי את הג'וב בזכות: בזכותי.

 

החלק הכי מגניב בעבודה שלי הוא: להיות חלק מהתרחשות תוססת מדי יום שישי בנמל תל אביב. החלק הכי מאושר הוא בשבע בבוקר – כשכל החקלאים, הגבנים, האופים והייננים מגיעים מחויכים, ומתחילים לסדר את הדוכנים ואת הסחורה.

להיות חלק מהתרחשות תוססת. "שוק האיכרים" שמנהלת הלפרן

 

החלק הכי מבאס בעבודה שלי הוא: העבודה הסיזיפית והבלתי נגמרת שנוגעת לרישוי, תחזוקה וביורוקרטיה.

 

תקנאי בי כי: אין צורך לקנא, גם את יכולה לבוא וליהנות כמוני מירקות ופירות מופלאים, גבינות נהדרות, לחם טוב, עוגות ויין.

 

העובדה הכי פחות ידועה על יזמיות היא: שאף על פי שמספר הנשים במקצוע עולה משמעותית, בעולם המסעדות הן עדיין נתקלות בסביבה גברית סגורה.

 

פסגת השאיפות שלי היא: להקים עוד מיזמי אוכל מעניינים, יצירתיים ומצליחים – אמן.

 

אם לא הייתי יזמית הייתי: היסטוריונית, כנראה של אוכל.

 

עצה ששווה את משקלה: לבנות דברים שאת מכירה היטב ושחסרים לך בנוף מתוך ידע ואהבה – זו קרקע טובה להתחלה של יצירה ויזמות.

 

שיר היא שפית וגם היזמית והמנהלת של "שוק האיכרים" בתל אביב.

איך תהיי שפית־יזמית – הטיפים של שיר הלפרן: