הא, כן. יש אנשים טובים. אני לא צוחק. יש באמת אנשים טובים. אפשר לאחל לעצמנו שנהיה בשנה הבאה אנשים טובים יותר. לא בטוח שנעשה מעשים טובים, אבל בתור אנשים טובים, נדע להיזהר יותר ממעשים רעים.
האיחולים האלה יכולים להיות בעייתיים. רוב האנשים מגדירים עצמם כאנשים טובים. אנשי החאמס משגרים טילים אל תינוקות והם מאמינים שהם אנשים טובים. סקר מצא שקרוב ל-80 אחוז מבני האדם תופסים את עצמם כאנשים טובים.
קשה במצב כזה להתייחס ברצינות לתקווה שנהיה בשנה הבאה אנשים טובים. בעלי הסליחות הגדולים מכולם מסוגלים לא למצמץ ברגע שהם עושים את המעשים הרעים ביותר בשליחותו של הסולח הגדול שלהם.
יש עוד בעיה. עד כמה אנחנו אוהבים אנשים טובים? לא בטוח שהדימוי של אדם טוב נראה חיובי כל כך. אולי בכלל משתלם לא להיות כזה טוב, כדי להגביר את הסיכוי להיות גבר או אשה מושכים. יצאתי לשטח לבדוק באיזו מידה נשים נמשכות אל גברים טובים.
יש אנשים שהם כמו סיסמוגרפים חברתיים בתחומים שבינו לבינה. פניתי הפעם אל שתיים מהם – אחת סטודנטית בתחילת שנות ה-20 לחייה שלא עושה חשבון לאף אחד, והשנייה אשת מחקר, מבוגרת יותר, וגם היא לא בדיוק עושה חשבון לאף אחד.
שאלתי את שתיהן את השאלה הזהה הבאה: "את שומעת על ארבעה גברים (נניח ברדיו, או קוראת בעיתון). האחד תורם דם דרך קבע, השני מתנדב לעזור בבית החולים המקומי, השלישי מסכן את עצמו בניסיון להציל תינוקת מבית בוער, והרביעי עסוק בעיקר בעצמו, בטיפוס על צוקים ובכלל בספורט אקסטרים. את לא יודעת שום פרט נוסף על אף אחד מהם. מי מצית יותר את הדמיון שלך? מי עשוי לעורר אותך יותר מבחינה מינית? מי מעורר יותר פנטזיות של התאהבות?"
"אם אנחנו מדברים רק על פנטזיות של התאהבות ולא על ענייני מוסר וכו'", אמרה אשת המחקר, "אז נראה לי שהספורטאי היה הכי עושה לי את זה' אבל בטח יש כאלה שהיו מעדיפות את הכבאי... מה שבטוח, לא תורם הדם".
"נו באמת", אמרה הסטודנטית שבדרך כלל לא מפסיקה לדבר, "זו התשובה הקצרה שלי: אתה יודע את התשובה. אלטרואיזם עושה לי פריחה".
לא כך חושבים ד"ר טים פיליפס וצוות המחקר שלו במאמר שהתפרסם לאחרונה ב-British Journal of Psychology. לפי הממצאים שלהם, יש דווקא סיכוי רומנטי גדול לאנשים טובים. מתברר שנשים מייחסות חשיבות משמעותית ביותר, יותר מכל דבר אחר, לנטיות אלטרואיסטיות של גברים.
המחקר התבסס למעשה על שלושה מחקרים שכללו יותר מ-1,000 אנשים שנשאלו, מתוך רשימה נתונה, על האיכויות שהם מחפשים בבני ובבנות זוג. הרשימה כללה גם דוגמאות אלטרואיסטיות, כמו "תורם דם על בסיס קבוע", או "מתנדב בבית החולים המקומי", ומתברר שאחוז משמעותי ביותר של נשים נמשכות אל אנשים כאלה. מתברר גם שלא רק נשים אוהבות אלטרואיסטים. גם גברים, אם כי באחוזים נמוכים יותר.
בהערת סוגריים ייאמר שמדובר כאן במתן עזרה לזולת ללא הילה של גבורה. כבאי שמסכן את חייו כדי להציל תינוקת מתוך הלהבות זוכה בהילה של אדם שעשוי ללא חת. עדשות הטלוויזיה אוהבת להתמקד באדם כזה, וייתכן שנשים נמשכות אליו בגלל אומץ לבו ולאו דווקא בגלל האלטרואיזם שלו. לעומת זאת, בדוגמאות שהוצגו במחקר, מדובר במעשים אפורים, חסרי הילה, ואולי אפילו נוגדי הילה על פי טבעם.
אלטרואיזם, מסביר ד"ר פיליפס, הוא תכונה אבולוציונית של האדם שמגדל את ילדיו, יותר מאשר כל בעל חיים אחר. יש גם גילויים אלטרואיסטיים אצל בעלי חיים, אבל לא ברמה של החברה האנושית. האדם הוא בעל החיים היחיד שחייו מבוססים על יחסים כל כך ארוכי טווח, שמן הסתם נתרמים במיוחד מאנשים אלטרואיסטים.
איך להסביר, אם כן, את חוסר המשיכה הרומנטית של הסיסמוגרפיות שלי אל אנשים כל כך טובים, ברמה של תורמי דם מתנדבים בבתי חולים?
ההסבר הוא בהבדל בין אהבה קצרת מועד לבין אהבה ארוכת טווח. אגואיזם המלווה בתכונות מתאימות נראה מסעיר ורומנטי יותר. אין כמו גבר שעושה מה שבראש שלו. הוא גברי יותר בתור אגואיסט. הוא מעורר הערצה באדישות שלו לפרטים קטנים כמו להאכיל חולה בבית חולים. אגואיזם טוב במיוחד ליחסים קצרים.
אבל, רגע. יש דבר כזה "אהבה קצרת טווח"? אהבה היא הרי שבועה לנצח, או תקווה בלתי נלאית לחיים באושר עד עצם היום הזה.
מן הסתם אתייחס לזה כבר בשנת 2009 הבאה עלינו לטובה.