המאמן עדי אזולאי חזר לעיר בה אימן שנים רבות: "אני מכיר את ראשון היטב, וזוכר את האולם הזה בחיתולים. אם לחזור לאיזשהו מקום אז לכאן. זה אימון ראשון אחרי הרבה זמן, ההרגשה היא לא הכי טובה וצריך לשנע הנה דברים אבל זה המצב. נקווה לחזור כמה שיותר מהר לאשקלון".
"התמיכה היא מדהימה", הוסיף אזולאי. "אנשים מתקשרים, מחזקים ומציעים עזרה, זה מחמם את הלב. מאוד חשוב לנו להיות עם הקהל ועם העיר. עצם העובדה שכל הזרים ישנו אתמול באשקלון ביחד עם הישראלים מראה את החיבור לקהל".
סטיב בארט, שאתמול עוד היסס, היה היום נחרץ: "אני נשאר באשקלון. האנשים פה תומכים בי כל כך שהחלטתי לתמוך בהם גם אני ולהישאר איתם. בפעם הקודמת שזה קרה הייתי כאן ולא בארה"ב, אבל המצב הוא דומה. הקבוצה נתנה לנו את האפשרות לגור במקום אחר ולאפשר לנו להתרכז בכדורסל. אני ידעתי מה קורה כאן אבל המשפחה שלי היתה בפאניקה ודאגה לבטחון שלי".
גם אור איתן נשמע אופטימי: "אני שמח לראות פה את כולם סוף סוף. יש לנו הרבה על מה לעבוד. המצב לא אידיאלי אבל צריך להוציא את המקסימום. ההצגה חייבת להימשך. לפחות לשעה וחצי ננקה כאן את הראש. גיליתי שלהישאר בעיר זה לא נורא, כשיש אזעקה נכנסים לחדר הביטחון. חייבים להראות סולידריות לעיר ואני מתכוון לעשות את זה".