אי הידברות

המצב הבטחוני, שפותח גם את הקרע בין היהודים לערביי ישראל, הוא תירוץ ראוי לזמן את את נסרין ונתן, המכוסחים מ'הישרדות' לדבר על הכל. איך מדליקים אש על האי? מדברים על עזה

לאחד הם קראו מגדל אננס, לשני נטורופת, ויש אפילו עקר בית. אבל את העין שלנו בשני הפרקים הראשונים של "הישרדות - איי הפנינה" (רביעי ושישי ב-21:00, ערוץ 10) תפסו דווקא נסרין, ערביה, חיפה ונתן ("בשבקין" בשבילכם), מג"בניק, נילי.

 

כבר בפרק הראשון אפשר היה לראות על פניו של נתן את ההלם כשהבין שמולו יושבת ערביה. ביום המשימה היד על המצ'טה כבר הפכה קלה יותר, ובפרק ההדחה ביום שישי, כבר היה ברור מי סומנה ולמה.

 

באופן אירוני משהו, יום למחרת פרק ההדחה נפתחה המערכה בדרום, שמסכמת אולי בצורה הטובה ביותר את המתרחש על האי. אנחנו, שבאנו לדבר עם נתן ונסרין על התוכנית, מצאנו הזדמנות מצוינת לברר מה דעתם על הסכסוך המחריף בין הצדדים והאם יש אור בקצה המנהרות.  

בשבקין. יודע את כללי המשחק (צילום: דודי חסון)

 

נתן בשבקין (29) רווק, קצין מג"ב המשמש כמדריך ביחידה להפרות סדר ונסרין גנדור (29) רווקה מוסלמית, מדריכת שפות המתגוררת בחיפה הם שני אנשים דומים מאוד, רק כל אחד מהם בקצה השני של הספקטרום. מדובר באנשים חזקים, עם דעות מוצקות שלפעמים אפילו לא סותרות אחת את השניה, לפחות עד שזה מגיע למזרח התיכון.

גנדור. "אין לי ולא היה לי קשר איתו" (צילום: דודי חסון)

 

למרות מה שרואים על המסך, הם עדיין מסוגלים לשבת באותו החדר, לצחוק ואפילו להסכים, אבל את האווירה המתוחה על רקע המצב - אי אפשר להסתיר.

 

"אני הגעתי עם ציפיות אחרות לתוכנית", אומרת נסרין. "ידעתי שמצפה לי התמודדות מול האנשים על רקע המוצא שלי, אבל לא חשבתי שאתקל באנשים מסוגו של נתן".

 

"אני בכלל לא חשבתי שהיא ערביה", משיב נתן, "חשבתי שהיא יהודיה עם שם של פרח. גם המבטא שלה לא הסגיר דבר".

 

וכשהאסימון נפל?

 

נתן: "אני לא אשקר, זה הפריע לי. היו עוד כמה אנשים שזה הפריע להם וגרמו לי קצת להתחמם יתר על המידה".

 

נסרין: "הוא לא הסתיר את ההפתעה שלו ולמרות שאני מתמודדת עם זה כל יום התגובה שלו היתה קיצונית. הוא ניתק מגע, התרחק, לא רצה לדעת עלי כלום. היה לי ברור שאין קשר ולא יהיה קשר לאורך כל התוכנית".

 

אבל זו הזדמנות מצוינת להידברות, לא?

 

נסרין: "ניסיתי, הוא לא שיתף איתי פעולה. ניסיתי להגיע לנתן האיש. לדבר איתו על יחסים בינו לבינה, חייו האישים, בלי בכלל להכניס את הצד הפוליטי אבל לא היה פידבק".

המתמודדים במועצת השבט. התכסחויות בלתי פוסקות (צילום: גיא קרן)

 

נתן: "היה סוג של הידברות. אני אדם תחרותי והיתה לי בעיה עם ההפסד שלה. ככה אני גם בחיים האמיתיים, מחוץ למשחק. יכול להיות שהיו עוד כמה אנשים שהיו אשמים בהפסד אבל אותה אולי היה לי יותר קל להאשים".

 

נסרין: "בגלל שאני ערביה היה לו יותר קל להאשים אותי. הרחתי ריח של גזענות"

 

נתן: "זה לא גזענות".

 

נסרין: "לא? הכי קל היה לך להאשים אותי".

 

נתן: "היית הכי חלשה".

 

נסרין: "ואריק לא היה יותר חלש ממני? את אותו הזמן שבזבזתי בהליכה על הקורה, אריק בזבז בנפילות ממנה".

 

נתן: "כן, אבל..."

 

נסרין: "אבל מה? אבל מה?"

 

נתן: "תני לי לסיים, את היית יותר חלשה".

 

נסרין: "הרבה יותר קל להאשים את הערביה".

 

נתן: "אני גדלתי על מדינת ישראל לעם היהודי. לא גדלתי על לשנוא ערבים, תוציאי את זה מהראש שלך. מצאתי את עצמי מספר פעמים בחיים יושב עם ערבים, דרוזים, בדואים שעבדו איתי. ישבנו, שתינו קפה ואפילו אירחתי אותם בבית שלי".

 

נסרין: "אז למה לא עשית את זה איתי? איפה האידליה הזו שאתה מדבר עליה?"

 

נתן: "זה המשחק, ובמשחק היתה לי מטרה מסויימת: לנצח".

 

נסרין: "אז מה? זה היה המקום לדבר בלי קשר למשחק. יודע מה הכי רציתי? שתצא עם חוויה. תדיח, תנצח, אבל גם תדבר. למה לא ישנו כפיות, למה לא דיברנו בלילה. למה נידית אותי?".

 

נתן: "את קצת מקצינה, היה בינינו דיבור, אפילו נתתי לך את החולצה שלי כדי שתוכלי לישון איתה".

 

נסרין: "לכבס אותה אתה מתכוון".

 

האי הבוער

זה היה בדיוק הזמן להרגיע את הרוחות שהתלהטו, להניח את חילוקי הדעות האישיים בצד ולנסות להשליך את היריבות בין השניים למצב שאנחנו שרויים בו בשבוע האחרון. אם חשבתם שעד עכשיו היה סוער, חכו שתשמעו מה יש להם להגיד בנושא.

טנקים של צה"ל בעזה. בשבקין: "חור בשן שצריך לסתום" (צילום: AP)

 

"נכנסנו השבוע לניתוח", מתאר נתן את המצב הבטחוני. "זה כמו טיפול שיניים. יש חור בשן וסתימה לא עוזרת. צריך לעשות טיפול שורש, ניקוי יסודי ובנייה מחדש. זה עדיף מאשר לעשות כל פעם סתימה מחדש".

 

נסרין: "מה זה לנקות טוב טוב? זו דוגמה שמביישת אותך כלובש שרשרת מגן דוד ואפילו מזכירה לי את שנות...".

 

נתן: "אל תעיזי להגיד את זה. את יודעת טוב מאוד למה התכוונתי. אני לא התכוונתי לניקוי גורף של כלל האולכוסיה הערבית, אלא רק לאלה שעושים את החור בשן. אני כואב על חפים מפשע בדיוק כמוך".

 

נסרין: "על ילד ערבי שמת בדרך לניקוי היסודי אתה כואב? תסתכל לי בעיינים ותגיד לי שאתה כואב עליו".

 

נתן: "אם הוא נהרג לחינם - אז כן".

 

נסרין: "ואתה מאמין שזו הדרך?"

 

נתן: "אני מאמין שיש גם דרך אחרת. תלחץ לי את היד ואלחץ בחזרה. לפני שנתיים הוצאנו אנשים מהבית. אני ואחי השתתפנו בפינוי וזה נוגד את העקרונות שלי ובכל זאת עשיתי את זה, רק כדי שתקבלו את עזה".

 

נסרין: "מי קיבל את עזה? אני לא קיבלתי כלום וחוץ מזה לא הבנתי, מהי הדרך האחרת שלך?"

 

נתן: "אני חושב שהדרך שלי היא להילחם באנשים שמכשילים אותך. אבל אני רוצה רק להבהיר משהו לגבי נסרין. אולי אם היא היתה משדרת פחות ישראליות ויותר אותנטיות ערבית, היה לי יותר קל להתחבר אליה".

 

נסרין: "זה כי אני ישראלית. נולדתי פה בדיוק כמוך, נראית כמוך ודיברתי כמוך ובכל זאת משכתי את האש שלך כלפיי".

 

נתן: "לא היית טובה במשימה".

 

המוצדקת שבמלחמות?

זה יכל להימשך עוד שעות. הרוחות לא נרגעו, פעם הוא מותקף ופעם הוא מתקיף. פעם היא מרגישה מאוימת ופעם היא מאיימת, בעיקר בלשונה החדה. בניסיון אחרון להבין את השורה התחתונה, ביקשנו מהם במשפט קצר לומר אם המבצע הצבאי שנערך בימים אלו הוא מוצדק לדעתם.

מתמודדי "איי הפנינה", נסרין ונתן משמאל. לא שונאים (צילום: גיא קרן)

 

נתן: "חד משמעית, כן".

 

נסרין: "כל פעולה כוחנית שנעשית צריך לקחת בחשבון שיהיו גם חפים מפשע שייפגעו בדרך ולכן הדרך הזו שגוייה בעייני. גם בעיראק ובוויטנאם, לא רק פה. אני כאדם, כאישה וכאמא לעתיד רוצה לזעוק. אנשים נופלים פה לחינם ולא משנה באיזה צד, בסוף זה יביא עלינו דור המשך עם שנאה בלב".

 

נתן: "וגלעד שליט לא חף מפשע?"

 

נסרין: "אני בהחלט מסכימה. גם גלעד שליט וגם מאות האנשים החפים מפשע שנהרגו פה בימים האחרונים. זה מהלך פסול ושגוי בעיניי".

 

יותר משעה השניים התנגחו. פה ושם נזרקה לאוויר איזו בדיחה ששחררה קצת את המתח. אבל כעבור שנייה הם חוזרים להתנצח. כשאנחנו מבינים שאף אחד מהם לא ישנה לרגע את דעתו, אנחנו עוברים לברר איתם איך הולך להם במשחק, זה שבזכותו הם הגיעו עד הלום.

 

"היו לי קצת רגעי משבר. פיתחתי אלרגיה לעקיצות, הרגליים התנפחו וגם לא קל להיות אישה בין כל כך הרבה בנות יפות וצעירות ממך, ומעל הכל עוד יש אסטרטגיה לחשוב עליה".

 

נתן: "הקושי פתח אצלי רצון לעוד. ככה גדלתי וזה אני. אני אוהב תחרותיות, אני לא אחד שנשבר והקושי גרם לי למוטיבציה".

 

עם יד על הלב, מה היתה מטרת המשחק? המיליון? הפרסום? או אולי האתגר העצמי?

 

נסרין: "אנחנו חיים בארץ בתוך סיר לחץ. אני אישה בת 29 ואמרתי לעצמי שאם אני יכולה קצת לשבור את השגרה ולהתנתק מהמציאות אז למה לא? לא באתי להתפרסם, באתי לגעת במשהו קצת אחר בחיים שלי".

 

נתן: "באתי ליהנות. הפרסום לא מעניין אותי. אני לא אגיד לך שלא נהנים מזה ומי שיגיד לך ככה הוא שקרן, אבל זה רק תוספת על הדרך".

 

במפגש הראשוני על האי, הרגשתם מאויימים מול שאר המתמודדים?

 

נתן: "אני עבדתי בשיטת 'כבדהו וחשדהו'. פחדתי דווקא יותר מהחזקים פיזית ואולי זו אסטרטגיה לא נכונה.

מכיוון גיא ואיתי הרגשתי איום. ככה זה גם בחיים האישיים שלי. אנשים שמהווים לי איום אני מסמן אותם".

 

נסרין: "אני לא נוקטת בשיטות של נתן. כבר למדתי שרושם ראשוני יכול להטעות. אני חובבת שחמט ורציתי לעשות את המהלך הנכון. מתמודדים בעלי חוזק פיזי לא שיחקו אצלי תפקיד".

 

אז את מי נראה בגמר?

 

נתן: "משה, מלצר, חולון".