"עופרת יצוקה" - עדכונים אחרונים:
התופעה המדאיגה נחשפה במלוא חריפותה בששת הימים הראשונים של מבצע "עופרת יצוקה". למשרד הביטחון אין נתונים מדויקים על היקף התופעה, אך ההערכה היא שמדובר בעשרות עד מאות משפחות המתגוררות בטווח פגיעת הקסאם. באשקלון לבדה טוענים כי מדובר בכ-600 בתי אב. בתים אלה, שנבנו בחופזה מגבס ומעץ בגל העלייה הגדול של שנות ה-80 וראשית שנות ה-90, אינם מכילים מרחב מוגן.
בשכונות שונות בערים כמו אשקלון, אשדוד, אופקים נתיבות ובאר-שבע, אין די מקלטים. לפי דיווחים של התושבים, לרבים אין את היכולת להגיע למקלטים בזמן אזעקת "צבע אדום", במיוחד ילדים קטנים וקשישים. כתוצאה מכך, אלפי אזרחים ברחבי הדרום מוצאים את עצמם מופקרים לרקטות פלסטיניות, כשאין להם מרחב מוגן בסביבתם ואין להם מקלט זמין בזמן הנתון.
מלשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור, המטפל בבעיות העורף, נמסר שהטיפול נמצא באחריות משרד הביטחון ובידי סגן השר. וילנאי, מצדו, אמר ל-ynet שהוא מודע היטב לבעיה והוא פועל לפתרונה באמצעות פינוי והכשרת מקלטים ציבוריים להלנת אלפי אזרחים אלה.
"צריך להבין שאיננו יכולים לפתור את כל בעיות רשלנות הבנייה בעשרות השנים ברגע, וגם לא בשנה שנתיים", הדגיש סגן השר. "אמנם בטווח הארוך אנו רוצים שיהיה מרחב מוגן לכל בית בישראל, אבל כיום הנתון הוא שרק 30
אחוז מהבתים מגוש דן ועד באר שבע ממוגנים. פניתי לפיקוד העורף ולראשי הערים בהן יש שכונות כאלה, כדי שיפנו את המקלטים הציבוריים מכאלה שיש להם בתים מוגנים יותר, ויכניסו לשם את האזרחים המתגוררים בבתי העץ והגבס לשהייה ארוכה".
לדברי וילנאי, "אוכלוסייה זו צריכה ללון במקלטים, כל עוד יש איום של רקטות לעבר הערים בדרום. אם זה לא מתאפשר, שיפעלו לחפש את המקום הכי מוגן שיש. זאת המציאות. אני מתכוון לבדוק מול ראשי הערים ואנשי פיקוד העורף, שהם פועלים בשכונות הללו, כדי להכניס לשם את האוכלוסייה הלא מוגנת של בתי העץ והגבס".