לדברי הממשלה, הכוח המיוחד למלחמה בעבדות - יחידה שנועדה למגר את תופעת העבדות המודרנית - שחרר בשנה החולפת 4,634 עובדים, שהוחזקו בתנאי עבדות. אנשי הכוח, מלווים בשוטרים חמושים של המשטרה הפדראלית, פשטו במהלך המבצע על 255 חוות מבודדות. עוד טוענת הממשלה כי לעבדים ששוחררו הוענקו פיצויים בסך 3.4 מיליון דולרים.
באופן רשמי אסרה ברזיל על העבדות בשנת 1888. עם זאת, פעילי זכויות אדם במדינה טוענים כי אלפי ברזילאים, השייכים לשכבות העניות יותר בחברה, עדיין נופלים בפח העבדות.
ליאונרדו סקמוטו, העומד בראש עמותה המתמחה בטיפול בעבדים ונמצאת בסאו-פאולו, אמר ל"גרדיאן" כי העבדות עדיין אחת מבעיותיה הגדולות של המדינה. זאת, למרות מאמציו של הנשיא, לואיס אינאסיו "לולה" דה סילבה, למגר את התופעה.
"זה מצב עצוב מאוד, שמשאיר אותך חסר אונים", הסביר סקמוטו. "הממשלה הפדראלית אמנם פעלה, אבל עצם קיום תופעת העבדות, במדינה בה העושר כל-כך נוכח, מהווה ניגוד כואב מאוד".
"מעסיקיהם" משכנים אותם במחנות מבודדים ומוזנחים במעמקי הג'ונגל, והם נאלצים לעבוד עד שישלמו למעסיקים את עלות המגורים, המזון והתרופות אותם הם מקבלים. רבים מהם מאבדים את הקשר עם בני משפחתם. לטענת ארגונים שונים, בעלי החוות מחזיקים צבאות חמושים קטנים, על-מנת למנוע את בריחת העבדים.
פעילים המעורבים בנסיונות שונים לסייע לעבדים סיפרו ל"גרדיאן" כי לעתים קרובות הם שומעים סיפורים על עבדים שנרצחו לאחר שדרשו תשלום ממעסיקיהם. אחד העבדים ששוחררו אף סיפר כי אחד מעמיתיו ניסה לברוח ונתפס. לאחר מכן הוא ראה את גופתו שטה בנהר, קשורה לצמיג.
"הממשלה אמנם משקיעה כספים רבים בסיוע לעבדים שחולצו, אבל זה לא מספיק", סיכם סקמוטו. "היא צריכה לטפל בעוני ובאבטלה בצפון-מזרח המדינה, כך שאנשים לא יגיעו מלכתחילה למצב בו הם הופכים לעבדים".