הצבא ערוך לקרב
סרט תדמית של צה"ל, שעלה במסגרת קטגורית "עופרת יצוקה" ב-VOD של הוט, מכיל תמונות שהושתלו בעריכה ואנלוגיות תמוהות בין חיילים לבלרינות. האם כך צה"ל משווק עצמו לעולם?
שיתוף פעולה בין חברת הכבלים לבין יחידת ההסרטה של דובר צה"ל, הוליד בימים האחרונים את "עופרת יצוקה", קטגוריה מגוייסת להפליא לימי המלחמה, בערוץ ה-VOD בכבלים.
בין תתי הקטגוריות שם, אפשר למצוא את הנחיות פיקוד העורף, סרט תדמית אודות מערך המילואים ומספר סרטונים קצרים של תקיפות צה"ל בעזה. אבל יותר מכל, את עינינו תפסה דווקא "צה"ל מאחורי העדשה", קטגוריה ובה סרטי תדמית צבאיים.
ילדים פלסטינים מריעים לכוחות צה"ל. האמנם? (צילומים: HOT VOD)
בקטגוריה הקטנה יחסית, אפשר למצוא את "קליפ צה"ל 2007", המתאר פעילות לוחמים בים, באוויר וביבשה, וגם את "ארבע עונות", סרט תדמית אמנותי משהו ונטול מלל, המקביל בין זרועות צה"ל השונות לבין ארבע עונות השנה. רק בחודש שעבר זכה הסרט בפרס יוקרתי בפסטיבל סרטי צבא בינלאומי באיטליה.
הצילומים בסרט, ראוי לציין, אכן מרהיבים. עבודת יחידת ההסרטה מרשימה ביופייה וכלי המלחמה האוויריים נראים טוב מאי פעם. אך מצפייה מעמיקה בו, ניתן לראות כמה אלמנטים שסביר להניח שחבר השופטים באותו פסטיבל איטלקי פספסו, בין מאות המועמדים בהם צפו.
השתולים
ראשית, בעריכה מגמתית וחסרת כל קשר למציאות הנוכחית, נראים טנקים של צה"ל נוסעים ברחובות עיירה פלסטינית כשמסביבם ילדים מקומיים המריעים לחיילים ש"באו לשמור עליהם". מספיק לצפות בדקת שידור אחת ב"אלג'זירה" כדי להבין שהמציאות רחוקה אלפי פגזים ממה שמוצג שם.
הפריים השתול של החייל והכלב. ומה הקשר לרכבת?
בחלק אחר של הסרט, העוסק בכוחות החי"ר, נראים חיילים מתכוננים לפעולה, ממש בדומה לזו שהחלה אתמול (שבת) ברצועת עזה. בין הצילומים המתמקדים ברגליהם של החיילים, נחתך הסרט ובמעבר חד נראות מספר רקדניות צעירות מפזזות על במה. דקה לאחר מכן, בתום הקטע של הבלרינות הוורדרדות אנו כבר שבים אל החיילים.
צלליות של בלרינות. עוד דרך להסתכל על ההפגזות בעזה
ולא, זה עוד לא הכל. בקטע אחר של הסרט, עוד לפני שאנו זוכים לצפות ברקדניות המגוייסות, בין כמה מקטעי ההכנות ללחימה האווירית נחתך הסרט לצילומי רכבת נוסעת.
לכאורה, מדובר בקטע הזוי שאינו קשור כלל לפעילות צה"ל, אך צפייה איטית באותו קטע חושפת שני פרטים מעניינים. האחד: בין הצילומים מתוך קרונות הרכבת אל החוץ, נשתל פריים אחד שחוזר על עצמו מספר פעמים, בו נראית צללית של חייל המשחק עם כלב. חדי העין, בהמשך, יוכלו לראות פרט נוסף: על הבניין הנראה מחוץ לרכבת מונף דגל ארצות הברית. הן בחייל והן בדגל כמעט ולא ניתן להבחין בצפייה במהירות רגילה.
כן, זה נשמע כל כך הזוי, עד שבטרם כתיבת שורות אלה צפינו פעמיים נוספות בקטע, רק כדי לוודא שלא אנחנו ההוזים בסרט הזה.
לא יכולנו שלא לתהות האם כך "מוכר" צה"ל את עצמו בחו"ל? האם שטיפת המוח האמנותית הזו ראויה לייצג את הצבא שלנו בארצות זרות? האם החייל ודגל ארצות הברית הושתלו שם למעשה על מנת ליצור זיקה מודעת יותר או מודעת פחות בין תורמים אפשריים - ותנו לנו לנחש - מארצות הברית לצבא ההגנה לישראל?