העיר לינץ שבאוסטריה נבחרה לשמש כבירת התרבות האירופית לשנת 2009, לצד העיר וילנה שבליטא. כמו בערים אחרות שזכו בתואר היוקרתי העובר מדי שנה מעיר אחת לחברה, מובילי האירועים חיפשו דמויות חשובות מההיסטוריה המקומית שיוכלו להוביל את הקמפיין שמקדם את אירועי התרבות המתקיימים בעיר. ליברפול, לדוגמה, ששימשה כבירת התרבות בשנת 2008, בחרה את להקת הביטלס לשמש מודל לתרבות המקומית בעיר.
הייתם משערים שגם בלינץ יבחרו בדמות חיובית - אבל לא, מי שנבחר להוביל את הקמפיין התרבותי הוא אחד האנשים השנואים ביותר במאה העשרים, אדולף היטלר.
"הטלגרף" הבריטי מספר כי הצורר הנאצי בילה בילדותו תשע שנים בלינץ. הוא כל כך אהב את העיר, עד שבחר בה להיות אחת מחמש "ערי הפיהרר" שנועדו להיות ערי מודל של הרייך השלישי. בעיר היה אמור להיבנות "מוזיאון הפיהרר", שתוכנן לאכלס 16 מיליון יצירות אמנות - רובן לקוחות מאוספים פרטיים של יהודים - במבנה באורך 1,100 מטר. היטלר גם תכנן להקים בלינץ את "מלון אדולף היטלר" המפואר (ברמת חמישה כוכבים, כמובן), ואף הציע להקים מגדל פעמונים בגובה 162 מטר שיהווה את מקום משכנם האחרון של הוריו.
מנהיגי העיר יודעים כי הבחירה בעירם כעיר תרבות יכולה להביא לגידול משמעותי בתיירות - ולרווחים כלכליים של מיליוני דולרים. למרות זאת, ואולי דווקא בשל כך, בחרו דווקא להדגיש את יחסו של הפיהרר לעיר ולא לנסות להשכיח את זכרו.
התיירים והמקומיים מוזמנים כעת לטייל בעקבות היטלר ברחבי העיר. מצויידים בהדרכה מוקלטת, הם יכולים להאזין לסיפוריהם של ניצולים ממחנה הריכוז מאוּטהָאוּזֶן-גוּזֶן, תוך שהם מהלכים בכיכר המרכזית שנקראה בעבר "אדולף-היטלר-פלאץ" או מסיירים בחלקים מהעיר שהשתייכו למחנה שנבנה בסמוך לעיר. לקינוח הם יכולים לבקר בתערוכה ששמה "הבירה התרבותית של הפיהרר" המציגה את תוכניותיו להפוך את לינץ למרכז אמנותי שיתחרה בפריז, וינה וברלין.
אולריך פוקס, סגן מנהל אירועי "לינץ 2009", אמר ל"טלגרף": "בכל זמן שבו תגיעו ללינץ בשנה הקרובה תמצאו משהו שקשור לנושא. אנחנו לא מטאטאים את היטלר מתחת לשטיח".
מרטין הלר, המנהל האמנותי של האירועים, אומר שהיתה "מחויבות" להתייחס להיסטוריה הנאצית של העיר: "אנחנו רוצים לשקף את העבר ולהראות איך שאיפות תרבותיות ופוליטיות הלכו יד ביד בזמן הנאצים. לדבר על תרבות תמיד אומר לדבר על פוליטיקה".
מנהל המוזיאונים במדינה, פטר אסמן, דחה טענות לפיהן הם מהללים את זכרו של היטלר: "אני לא רואה שום גלוריפיקציה של היטלר בתערוכה הזו. היטלר הוא עובדה, אז אנחנו פשוט מכירים בעובדה ומתמודדים איתה עם טיעונים רבים והרבה מידע על הזמנים ההם. אנשים הולכים לאורך התערוכה והם מקבלים דחפים לדיון".