"קירות הממ"ד בנויים מ־20 ס"מ של בטון, בעוד קירות המקלטים הם בעובי כפול של 40 ס"מ. המקלט הוא ההגנה הטובה ביותר, אבל בפני הרקטות גם הממ"ד מספק", אומר סרנה. כמו כן הוא מסביר כי יתרונו של הממ"ד הוא שבכל הדירות הוא מנוצל כחדר מגורים, ולכן אפשר לעשות בו שימוש מיידי. "הרבה מהמקלטים הוזנחו עם השנים וקשה להיכנס אליהם. הממ"דים, לעומת זאת, לרוב פנויים ומתוחזקים כהלכה", הוא אומר.
בתוך כך, בהתאחדות מעריכים כי שטחו של הממ"ד הנוכחי עדיין אינו מתאים לשהייה ממושכת, כפי שדורש לעתים פיקוד העורף. שהייה כזו חייבת לכלול בניית שירותים ומקלחת, שתגדיל את שטח הממ"ד ל־15-14 מ"ר. תוספת של מטבחון תגדיל את הממ"ד אף יותר, עד לשטח של 17 מ"ר.
"הכוונה היא ליצור יחידה עצמאית בתוך הבית, שתשמש את יושביו במקרה הצורך לתקופות ארוכות וללא צורך לצאת החוצה או לפגוע בתנאים הסניטריים",
אומר יוסי גורדון, מנכ"ל התאחדות הקבלנים. בשל עלות חומרי הבניין והבטון עשויה בנייתה של יחידה כזו לייקר את הבנייה כולה, אך מכיוון שהיא אינה נכללת באחוזי הבנייה אלא כשטח שירות, תוספת של יחידה כזו היא בעצם תוספת לאחוזי הבנייה המותרים. בישראל יש כ־400-350 אלף ממ"דים שגודלם הוא 8-5 מ"ר. בכל בנייה חדשה מחויב הקבלן לבנות ממ"ד. במהלך הבנייה מתבצעות בדיקות תקינות לבטון שמוודאות את חוזקו, ולפני קבלת טופס 4 (טופס אכלוס) חייב הקבלן לקבל את אישור פיקוד העורף.
לדברי סרנה, עבור דיירים המתגוררים בבניינים ללא ממ"ד וללא מקלט המקום הבטוח ביותר הוא חדר המדרגות: "המקום הטוב ביותר הוא בגרעין הבניין, היכן שנמצאים פירי המעליות וחדר המדרגות. בדרך כלל מקום זה הוא חלל פנימי המוקף בבטון, וזהו פתרון למי שאין לו ממ"ד בדירה והמקלט רחוק ממנו".
לדיירים בעלי ממ"ד ומקלט בבניין הגרים בקומות הנמוכות מציע סרנה ללכת למקלט - המקום הבטוח ביותר.
השתתפו בהכנת הכתבה דותן לוי ואורי חודי מ"כלכליסט"