להחזיר את השליטה לידינו

ענישת החמאס לא תועיל לישראל, רק תחזק אותו. עליה למנוע כל אפשרות של צמיחת ישות ערבית לאומית נוספת באזור

התותחים רועמים והמוזות שותקות. הסולידריות הנפלאה כלפי צה"ל ולוחמיו, ממסכת את אופק המטרות האסטרטגיות וגם את תוצאות האמת של המבצע בשלב זה.

 

האמת הקשה היא כי עד כה החמאס מנצח בכל החזיתות. הוא מצליח לשתק כשליש ממדינת ישראל, למעלה ממיליון אזרחים, משבית מוסדות חינוך ומפעלים, מביא להוצאה של כמאה מיליון שקל ליום לחימה ומצליח לשגר עשרות רבות של טילים ופצצות מרגמה מידי יום על ישראל, למרות הפער המספרי והטכנולוגי העצום בינינו.

 

העובדה שנהרסו עשרות בתים ונהרגו מאות אנשים בעזה וסביבתה, אינה מעמעמת את ניצחון החמאס ושולחיו בטהרן, ואינה משנה דבר לחאלד משעל בארמונו בדמשק או לאיסמעיל הנייה במרתף בית החולים שיפא בעזה. גם אם בעזרת השם לא ייהרגו חיילים רבים וארגון החמאס יחטוף מכה אנושה - הנוסחה האסטרטגית של איראן כלפי המזרח התיכון בשותפות מדינות ערב השכנות, מיושמת שנית בהצלחה, והפעם מדרום. ארגון טרור קטן, מקבל מעמד מדיני לגיטימי ומצליח להתיש את ישראל ולכפות עליה מערכה מתוך שטח 'לא מדינתי'. כל הישג של צה"ל בתוככי מערכה זו הינו משני לגמרי. הניצחון הערבי האסטרטגי טמון בעצם המלחמה, וביכולת להפעיל נוסחה זו בכל פעם אם לא יתרחש שינוי אסטרטגי.

 

אם נסיר את הארשת הפטריוטית ושאר גינוני המלחמה מפניה של המנהיגות הישראלית, נישאר עם מטרה מרכזית אחת – ענישה. גביית תג מחיר גבוה מהחמאס שייצור הרתעה ישראלית. מטרה טובה זו אינה רלוונטית לתשתית הדתית והחברתית של חמאס ושולחיו ולכוחות המניעים את המלחמה כנגד ישראל.

 

ענישה לא יכולה להרתיע את החמאס. ענישה רק מחזקת אותו. הופכת אותו לגורם צבאי ולגיבור מוסלמי כמו נסראללה וגדודי החיזבאללה בצפון. מטבעה של ענישה שהיא תיגמר בתהדיאה משופרת, ולאחריה סיבוב שני שהפעם יכלול את

תל אביב ונתב"ג. לתהדיאה זו תגיע ישראל כשחייליה מתבוססים בבוץ העזתי, כשארגונים ישראלים ובינלאומיים קוראים להפסקת הטבח בעזה ועם הסכמים המנציחים את יכולת העזתים לערער את קיומה האזרחי של ישראל בכל עת שיחפצו. כמובן שביום הפסקת האש נזכה (כמו בצפון) למטר טילים, תזכורת ליכולתם זו.

 

פריצת מעגל סגור זה טמונה בהכרעה אסטרטגית של ישראל, להחזיר לעצמה את השליטה המלאה בכל האזורים נטולי הריבונות, להשיב לשיח הדיפלומטי את הזכויות ההיסטוריות של העם היהודי בארץ ישראל ולמגר כל אפשרות של צמיחת ישות ערבית לאומית נוספת. על בסיס זה ניתן לבצע שורה של רפורמות ברצועת עזה שיכללו התיישבות יהודית מאסיבית, סילוק של כל הגורמים החתרניים והלאומיים והשבת סדר אזרחי על כנו.

 

עמית הלוי, מנכ"ל המכללה למדינאות יהודית ולחשיבה אסטרטגית