אֲנִי יְהוּדִי מוּמָר
לַחֹפֶשׁ,
מוּמָר לַמַּחְשָׁבָה מְאוּוְרֶרֶת.
אֲנִי יְהוּדִי מוּמָר
לֶסִּימָן שְׁאֵלָה,
מוּמָר בְּסִימָן קְרִיאָה
אֲנִי מוּמָר לֶאֱמוּנָה חַיָּה
אֱמוּנָה שׂוֹרֶפֶת אוֹתִי נוֹרָא.
מוּמָר לְדָבָר אֶחָד אוֹ יוֹתֵר
מִוָּמַר וְלֹא רוצֶה לְהַכְעִיס
מוּמָר וְאֵין לִי תֵּאָבוֹן.
אֲנִי מוּמָר לָרָעָב אליךָ.
כְּמוֹ מַטְבֵּעַ מְקוֹמִי אֲנִי מוּמָר
וְנִגְזָר לִהְיוֹת מַטְבֵּעַ זַר
אֲנִי מוּמָר לַבְּדִידוּת,
בּוֹדֵד אַךְ לֹא לְבַד.
מוּמָר לְדָבָר אַחֵר
הוּא הַדָּבָר הַזֶּה אוֹתוֹ אֲנִי מַגִּישׁ אֵלֶיךָ
נחום פצ'ניק נולד ב-1973 בקרית ארבע, רביעי מבין עשרה אחים. כשהיה בן שש עברו הוריו לבית
אל. אביו עבד כרב-מחנך בישיבה הגבוהה במקום. בהיותו בן 20 לערך, בעת לימודיו בישיבת שבי חברון שבחברון, מהזרם המשיחי-גאולתי של יוצאי מרכז הרב, התגייס לצבא לסיירת מטכ"ל. פצ'ניק היה ממקימי כתב העת "משיב הרוח". כיום הוא משורר, איש חינוך, ומתגורר בהתנחלות האקולוגית, שדה בועז, שבגוש עציון