מחלקה אחת: ארבע יולדות, הבעלים במיל'

ארבע נשים ילדו ביממה החולפת בבית החולים הדסה הר הצופים ילדים לאבות המשרתים במילואים בעזה. שניים הספיקו להגיע ללידה, היתר קיבלו הודעה מהמפקדים. מיכל אלמליח: "ידעתי שאלד בלעדיו. ברור שהייתי רוצה שיישאר, אבל החיילים שלו צריכים אותו יותר ממני כרגע"

רגעים של אושר בימים של מלחמה: במחלקת יולדות של בית החולים הדסה הר הצופים חוגגות ארבע נשים את הולדת ילדיהן, ולארבעתן מכנה משותף - הבעלים גויסו ללחימה בעזה - שלושה מהם במילואים ואחד בקבע. שניים הספיקו להגיע בדקה ה-90 ללידה, שניים קיבלו עדכון מהמפקדים.  

 

מתן אלמליח, בן 23, קצין בגבעתי קיבל את הבשורה המשמחת כשהיה עמוק בתוך רצועת עזה. חבריו תועדו בסרטון שהפיץ דובר צה"ל, כשהודיעו לו על הולדת בנו, ואפילו הציעו לקרוא לו "עופר יצוק".  

 

אשתו, מיכל אלמליח, בת 23, עברה את לידת בנה השני לבדה: "הלידה הייתה בסדר וכל זמן הלידה מתן היה בתוך הרצועה. עדכנו אותו בדיעבד. הוא הגיע אתמול, אחרי הלידה, וחוזר כבר מחר לתוך הרצועה. אני מרגישה עם זה בסדר גמור. מתן רצה להיות שותף בלידה, אבל כרגע צריך אותו במלחמה. לא היו לי חששות. כשהוא נכנס לרצועה, כבר עברתי את תאריך הלידה. ידעתי שאלד בלעדיו. ברור שהייתי רוצה שיישאר, אבל החיילים שלו צריכים אותו יותר ממני כרגע". אחרי הלידה, פגשה במחלקה חברה נוספה שבעלה לא הצליח להגיע, בשל הלחימה.

 

נתנאל אלישיב בן 33 דווקא הספיק להגיע ללידה של אשתו נועה בת 31 מהיישוב עלי: "גוייסתי בצו 8 במוצאי שבת לקראת חצות. הסברתי מראש שאשתי בחודש התשיעי להריונה, התייעצתי עם המ"פ שאמר לי שאני לא חייב להגיע, אבל חשבתי שכל זמן שאני יכול להיות - אהיה בדרום. אני סמל מחלקה ועזרתי לאמן אותה, לבנות את הכוחות".

רגע של גאווה: נתנאל אלישיב ובתו הקטנטנה (צילום: נועה אלישיב)

 

"אשתי עודדה אותי לנסוע ולהצטרף לכוחות, נשים הן הגיבורות האמיתיות בסיפור הזה. כשאשתי התקשרה עם צירים, המחלקה שלי עדיין לא נכנסה לרצועת עזה, לכן הספקתי לחזור בזמן", הוא מספר. "אספתי את אשתי עם המדים וכעבור כמה דקות נולדה בתי. עכשיו אני רק רוצה לחזור כמה שיותר מהר. הבת שלנו תדע שהוריה חשבו לא רק על האושר הפרטי שלהם. כשהיא תשאל מדוע בתמונת הלידה שלה אבא שלה עם מדים - זה מסר שייתן לה הרבה".

 

בן זוגה של עדנה נחמה בת 32 הגיע בדקה ה-90: "הוא הגיע מהחפ"ק בדרום. שמעתי לפחות על עוד ארבעה סיפורים שהבעלים בכלל לא היו בלידה. הוא חוזר לדרום מיד מחר. הוא לא חייב להיות שם, אבל נוסע כדי להיות מעורב. הוא בצבא כבר שנים, אז אנחנו כבר מתורגלים. באף לידה שהייתי הוא לא נשאר בבית אחרי הלידה. תמיד היה משהו בצבא שאילץ אותו לחזור. אני רואה כאן הרבה אנשים במדים. שתי נשים נוספות כאן ילדו בנים, שתיהן חברות ועבור שתיהן מדובר בלידה השנייה והבעלים לא היו, כי היו בפעילות".

 

באותה מחלקה ילדה גם דבורה וייס, בת 24 ממצפה יריחו, בן זכר: "בעלי עמית יצא למילואים ביום ראשון בבוקר בצו 8, הייתי אמורה ללדת עוד חודש אבל הלחץ תפס אותי לא מוכנה וילדתי אתמול ב-09:30 בבוקר. בעלי לא סיפר לי כל כך איפה הוא נמצא, גם כדי לא להלחיץ. אתמול לפנות בוקר הגעתי לבית חולים והתברר שהלידה התפתחה מהר מדי. ישר הרמתי לו טלפון, הצלחתי לתפוס אותו, אך הוא לא הספיק להגיע כי הלידה היתה מהירה. הוא הספיק להגיע שעה אחרי הלידה. זו לידה ראשונה שלי והבעל לא היה, זה קצת אכזב שהוא לא הספיק אבל כשהגיע - זה שימח מאוד".

 

• המידע הראשוני התקבל באימייל האדום