התובע טען כי הפאב הפר את הוראות החוק ואף עודד את הפרתו. עוד טען התובע, כי בוצעה נגדו עוולה של סיוע בתקיפה, באשר עשן הסיגריות מכיל חלקי כימיקלים רעילים ומסרטנים. בגין כל אלה ביקש התובע לחייב את הפאב לשלם לו פיצוי בסך 2,500 שקל.
הפאב דחה את טענות התובע, וטען כי הינו מקפיד על קיום הוראות החוק, ובמקום אף קיים שילוט ברור ובולט האוסר על עישון. לגופו של עניין, נטען כי בעלי המקום לא ידעו שנעברה עבירת עישון בזמן האירוע.
השופט גדעון ברק מבית-המשפט לתביעות קטנות ברחובות קבע כי הוא מאמין לתובע ולחברתו שאכן ראו מעשנים במקום. ואולם בהתחשב בעובדה שהתובע וחברתו שהו במקום שעתיים, ובהתחשב בעובדה שהתובע לא ציין בכתב התביעה את שמו של אותו עובד שאליו פנה בבקשה להפסיק את העישון, ולא פנה למנהלי הפאב בזמן האירוע, אין מקום להעניק לו את כל סכום התביעה.
נקבע כי אמנם עצם העישון במקום ציבורי מהווה עבירה על החוק, אך יש להיזהר מהצפת בית-המשפט לתביעות קטנות בתביעות מסוג זה. "גם לא ייתכן מצב, שתובע יגיש תביעה ויטען שראה מאן דהוא מעשן ושרק בשל טענה זו יעניק לו בית המשפט את הסעד שביקש", קבע השופט.
נקבע כי הפיצוי הסביר במקרה זה הוא 750 שקל. נוסף על כך חויב הפאב לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 200 שקל.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין