קצת יותר מחודש חלף מאז הטבח במומבאי, והאחדות שהפגין הציבור החרדי מתחילה להיסדק בהתקפה חריפה של ביטאון העדה החרדית נגד ארגון זק"א. בגיליון האחרון של עיתון "העדה" נטען כי מתנדבי הארגון החרדי חיללו שבת וביזו את כבוד הנרצחים במסגרת עבודתם בבית חב"ד במומבאי. בעקבות הפרסום תובע יהודה משי-זהב, מראשי זק"א, לדין תורה את עורך העיתון, טוביה ליברמן, על הוצאת דיבה ולשון הרע. משי-זהב, לשעבר קמב"ץ העדה החרדית, היה מייסדו ועורכו הראשון של ביטאון "העדה" שבו הושמצו אנשיו.
במאמר מערכת נגד גיוס החרדים ל"שירות האזרחי הטמא" נכתב: "לידי הגזמה הגיעו הדברים באסון הקשה והנורא שאירע בהודו, כאשר קפצו כמה ממתנדבי זק"א לנסוע להודו, ובמקום לעסוק רק בתפקיד הנעלה של כבוד הנרצחים הי"ד הם התעסקו רוב הזמן לחרפתנו ולבושתנו בדברי הבל והיזק, ולטענת רבים נגרמה חרפה נוראה לכבוד הנספים הי"ד בעטיים של תכנון צרמוניות מצד אנשי זק"א".
עוד נטען במאמר כי "לשיא הגיעו כאשר לפי עדויות נאמנות עשו מעשי חילולי שבת בריש גלי ובשאט נפש ללא שום צורך ופיקוח נפש, הן בהתראיינות לכלי תקשורת בשעה שכבר קידש היום זה כמה שעות בהודו והן בשליחת פקסים לחו"ל שגם גבל בפגיעה אנושה ברגשי המשפחות השכולות הי"ו, כאשר הגיע אליהן בעיצומו של שבת קודש להוסיף להם צער ויגון על שיכולן, ללא שום תועלת והתחשבות, וכלה בעדויות שפגשו באנשי זק"א מסתובבים בין הגויים גלויי ראש מתוך חילול השם מחפיר באמתלאות מגוחכות ומצמררות, ובחזרתם עוד זכו לכבוד ויקר כאילו דבר לא היה".
"איש לא יוכל לפטור את עצמו מחובת מחאה ומתיקון בדק הבית לבל יישנו דברי חרפה כאלו בתוך מחננו", חותם הכותב את מאמרו, "אבל אשמים אנחנו כאשר ראינו את המגמה המסוכנת האופפת את השוליים שבמחנה, כאשר שאיפותיהם מכרסמות במחננו להשתמש בכוח הזרוע הפרסום, אשר מתוך כך צומחת גם מגיפה השירות האזרחי, ולא לנו לשתוק ולהחריש לעת כזאת ולה' הישועה".
בעקבות הדברים הגיש כאמור יהודה משי-זהב, מראשי זק"א, תביעה לבית הדין של העדה החרדית נגד עורך העיתון, טוביה ליברמן. בשיחה עם ynet הסביר: "הם כל הזמן תוקפים אותנו שאנחנו משתפים פעולה עם הציוניים, אבל יש גבול לכל תעלול. מי אתה ומה אתה מעיז לכתוב דבר כזה? אנחנו יודעים מה עשינו במומבאי. עבדו רק אנשים שלנו במסירות נפש למען הקדושים ולמען המשפחות, ומהרגע שהגענו לשם ועד שחזרנו לארץ נלחמנו ומסרנו את נפשנו לטובת העניין".
משי-זהב הוסיף כי אם יסרב הבד"ץ לדון בתביעה הוא יפנה ל"ערכאות" (בית משפט אזרחי), וידרוש גם פיצוי כספי בגין הפרסום. "הגשתי בעבר חמש תביעות דיבה נגד העיתונות ובכולן זכיתי", אמר, "הם נפלו על משוגע כמוני שלא מוותר ולא רואה אותם ממטר".