החנות טענה כי אין מקום להחזרת מוצר אשר נפתח ונעשה בו שימוש, וייתכן שלא ניתן יהיה להשתמש בו עוד. כמו כן טענה כי בחשבונית הקנייה נכתב כי החל ב-1 ביולי 2008 לא ניתן להחזיר סחורה.
השופט אילן בן דור מבית-המשפט לתביעות קטנות בבאר-שבע קבע כי הכיתוב הקטן בשולי החשבונית, שלפיו מתאריך מסוים לא ניתן להחזיר סחורה, אינו עונה על דרישות החוק בעניין פרסום מדיניות החזרת מוצרים, ובכל מקרה חשבונית מסוג זה כלל לא נמסרה לתובע.
חוק הגנת הצרכן מחייב את העוסק להשיב לצרכן את מלוא התמורה שקיבל באופן שבו שילם הצרכן, ובלבד שלא חלה הרעה במצב המוצר. לפי החוק, פתיחת האריזה כשלעצמה לא תיחשב כ"הרעה".
השופט דחה את טענת החנות, כי במוצר נותרו סימנים המונעים את השימוש בו. "בעצם הנכונות לנטילת הטובין לשימוש חוזר יש תרומה מסוימת להתרשמות שאין מקום לסטות במקרה זה, מהכלל שלפיו על העוסק להשיב את מלוא התמורה ששולמה ובאופן שבו שולמה", כתב השופט.
החנות חויבה להשיב לתובע את מחיר המוצר, בסך 140 שקל, וכן לשלם 250 שקל בגין הוצאות משפט.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין