שחרור נעים

רגע לפני ש"נמלטים" מסיימת (כנראה) את חייה בארצות הברית, ולכבוד העונה הרביעית שמשודרת ב־yes, התכנסו כוכבי הסדרה, וונטוורת מילר ודומיניק פרסל, לראיון אישי

הסדרה "נמלטים" התחילה את חייה בקול תרועה: עשרה וחצי מיליון צופים צפו בפרק הבכורה באוגוסט 2005 ובהמשך היא זכתה לתשבחות מקיר לקיר, קהל מעריצים אדוק, מועמדויות לגלובוס הזהב ופרסי הפיפל צ'ויס, סדרת ספרי קומיקס, סדרת המשך בסלולרי ואפילו משחק מחשב בהשתתפות כוכבי הסדרה. הסדרה החלה בהרשעתו של לינקולן (דומיניק פרסל) בעוון רצח אחיו של סגן נשיא ארצות הברית. הוא נשלח לכלא ודינו נגזר למוות. אחיו הצעיר של לינקולן, מייקל (וונטוורת מילר), החליט להציל את אחיו ולאחר שביצע שוד מזוין הוא הושלך לאותו כלא.

 

הטוויסט היה כשלינקולן גילה שאחיו הפך את גופו לרישום מלא של מפת הכלא כדי שהם יוכלו לתכנן את הבריחה הגדולה. ההמשך היה מלא בפיתולים, ניסיונות בריחה ואקשן כמיטב המסורת. עם זאת, העונה הרביעית, שעולה עכשיו אצלנו, כבר פחות סיפקה את הסחורה: אחוזי הצפייה נפלו למקום ה־68 בטבלת הרייטינג והידרדרות של כ־5 מיליון צופים בלבד לפרק.

נמלטים, התחיל בקול תרועה (צילום: יחסי ציבור)

 

עבור רשת פוקס, שמשדרת את הסדרה בארצות הברית, היו אלה נתונים נמוכים מדי עבור סדרה שעולה כמעט שני מיליון דולר לפרק, והיא מתעתדת לרדת מהמסך בתום העונה הנוכחית. למען המעריצים, הרשת החליטה להעניק למפיקי הסדרה תקציב לסרט טלוויזיה מיוחד שישודר אחרי הפרק האחרון של הסדרה ובו הם יוכלו לקשור את הקצוות של העלילה. מה שמפתיע הוא שהצלחת הסדרה בעולם גוברת על הצלחתה בטלוויזיה האמריקאית.

 

כוכבי הסדרה, פרסל (38) ומילר (36), הפכו בזכותה לכוכבים של ממש. מילר זכה לכותרות גם בזכות הספקולציות על העדפותיו המיניות, ופרסל בזכות מראה הילד הרע שלו, למרות העובדה שהוא אבא לארבעה ילדים. לא הרבה יודעים, אבל פרסל ומילר בכלל לא נולדו באמריקה. פרסל הוא אוסטרלי במקורו שהגיע לאמריקה אחרי שזכה בהגרלת הגרין קארד. מילר נולד באנגליה ואביו למד משפטים באוניברסיטת אוקספורד.

 

את השניים פגשתי במלון סופיטל בבוורלי הילס. הסוף הקרב של הסדרה ללא ספק מרחף על כל ראיון שכוכבי "נמלטים" מעניקים בימים אלה וגם הראיון שלי עם השניים לא פסח על הנושא.

 

האם נכונות השמועות שהעונה הרביעית היא העונה האחרונה של" נמלטים"?

 

דומיניק: "קרוב לוודאי. הבקשה הרשמית עוד לא הגיעה, כך שכרגע זה בגדר של ספקולציות שלנו ושל התקשורת. בכל מקרה, כל שחקני הסדרה עדיין חתומים על שבע עונות, כך שמה שלא יהיה אנחנו עדיין מחויבים לסדרה".

 

אתה מאוכזב שהסוף בפתח?

 

דומיניק: "זה לא עניין של אם אני מאוכזב או לא. זה יותר האם אני מרגיש סיפוק ממה שעשינו בסדרה. אני יכול לומר לך שאני חושב שהמסע של 'נמלטים' היה מרתק, אבל הגענו לסוג של מיצוי. תחשוב על הקונספט של הסדרה שלנו: כמה פעמים אפשר לפרוץ פנימה והחוצה מהכלא ושזה עדיין יהיה מעניין לצופים?"

 

איך היית רוצה לראות את דמותך מסיימת את הסדרה?

 

דומיניק: "מאוד הייתי רוצה לראות אותו עם איזשהו אושר ונירוונה אבל איכשהו לא נראה לי שנגיע לזה. לינקולן הוא פשוט דמות טרגית".

 

ונטוורת: "אני תמיד אוהב סוף טוב, אבל לא נראה לי שאנחנו נזכה לכזה. ידיו של מייקל מגואלות בדם. אישית, הייתי רואה בסוף טוב אותו עושה את הבלתי נמנע ולוקח את חייו, אבל זה לא משהו שאנחנו זוכים לראות בפריים טיים באמריקה. אני מאוד בספק שאצלנו זה יקרה אבל אשמח להיות מופתע".

 

למה כל כך אהבו את "נמלטים"?

 

דומיניק: "אני חושב שההתעסקות עם כלא זה משהו שאנשים מתחברים איתו. אנחנו גם עוסקים

בנושאים אוניברסליים כמו אהבה בין אחים, נאמנות, משפחה, דברים שכל אחד יכול להתחבר אליהם. בסופו של דבר זו סדרה מאוד מבדרת".

וונטוורת: "אני חושב שהסדרה הצליחה בגלל משהו עמוק בנו שרוצה להתמודד עם הפחדים הגדולים ביותר שלנו כל זמן שזה קורה למישהו אחר. זה משהו מאוד בסיסי במין האנושי. זה כמו שאם יש תאונה בכביש כל המכוניות שעוברות מאטות כדי לראות מה קרה".

 

את הראיון המלא ניתן לקרוא בגליון החדש של פנאי פלוס