שו"ת: האם כדאי לזרז את הלידה?

מה הטריד השבוע אתכן ההריוניות? בדיקות גנטיות, סטריפינג - זירוז לידה וגם בדיקת GBS. אתן שאלתן וזהר כרמי עונה

השבוע במדור, מורה נבוכים קצר למונחים שונים שאת עשויה להיחשף אליהם במהלך ההיריון. האם כדאי לבקש, או לאפשר, ביצוע "סטריפינג" לזירוז הלידה, למה רופא הנשים מסרב לתת לך הפניה לבדיקת GBS ומה ההבדל בין בדיקות גנטיות לבין ייעוץ גנטי.

 

שאלה:

אני שומעת הרבה את המונח "סטריפינג", כסוג של זירוז לידה. רציתי לדעת מה זה והאם כדאי לבקש שיעשו לי סטריפינג?

 

תשובה:

"סטריפינג" זו פעולה של הפרדת קרומי שק השפיר מדופן הרחם ומטרתה לגרום לשחרור מקומי של פרוסטגלנדינים, הורמונים מקדמי לידה, המשמשים להבשלת צוואר הרחם לקראת פתיחתו ולקראת הלידה עצמה.

 

סטריפינג מבוצע בגישה נרתיקית, הרופא או המיילדת שמבצעים את הפעולה, מחדירים אצבע לצוואר הרחם ומפרידים ידנית את קרומי שק השפיר מדופן הרחם. בוודאי שמעת על נשים שמאוד כאב להן כשביצעו בהן סטריפינג ונשים שלא כאב להן כלל או שחוו אי נוחות בלבד. הסיבה לכך היא שקודם כל על מנת לבצע סטריפינג, פעולה שכאמור כוללת החדרת אצבע לצוואר הרחם עצמו, יש צורך בפתיחה של כאצבע, בהיעדר פתיחה כזו האצבע המבצעת את החדירה לצוואר הרחם תגרום לאישה כאב רב. אם קיימת פתיחה מינימאלית זו, בהחלט ייתכן שהאישה לא תרגיש כאב כלל במהלך הפעולה. כמו כן, עדינות הרופא או המיילדת שמבצעים את הפעולה חשובה מאוד כמובן.

 

סטריפינג אין הכרח לבצע בבית חולים. ניתן בהחלט לבצע סטריפינג אפילו במרפאה של הרופא וללכת לאחר הפעולה הביתה, כדי להמתין להתפתחות לידה. אין כל צורך באשפוז למטרת הסטריפינג.

 

השאלה היא כמובן האם זה נחוץ. אם אין צורך רפואי לסיים את ההיריון, ההמלצה היא להמתין להתחלת לידה עצמונית, ספונטנית ולא להתערב. אם קיים צורך לסיים את ההיריון ולקדם את הלידה, ייתכן וכדאי לשקול סטריפינג כאופציה יחסית טבעית לזירוז, שאינה כרוכה בהחדרת חומרים כימיים כגון פיטוצין לגוף היולדת. כמו כל התערבות, יש לשקול אותה באופן קונקרטי, בהתייחס ללידה עצמה, למצב של היולדת ולרצונותיה.

 

שאלה:

חברות שלי קיבלו הפניה מרופא מעקב ההיריון שלהן לביצוע בדיקת GBS. הרופא שלי לא מסכים לתת לי הפניה. האם הוא חייב לתת לי ומה זה בעצם GBS?

 

תשובה:

בדיקת GBS היא בדיקת תרבית לגילוי של חיידק הסטרפטוקוקוס מקבוצה B ומכאן ראשי התיבות של שמה. התרבית נלקחת מהנרתיק ויש האומרים גם מהרקטום. האישה יכולה להיות נשאית של החיידק ללא כל תופעות מורגשות כגון גרד מקומי, עקצוץ או הפרשה חריגה, ועל מנת לגלות את עובדת הנשאות יש לבצע את הבדיקה.

 

בעולם כיום ישנן שתי גישות. הגישה הרווחת באנגליה ובאירופה הטוענת כי יש לבצע בדיקת GBS רק על פי אינדיקציות ולא באופן גורף לכלל הנשים ההרות, ואילו הגישה האמריקנית, הגורסת כי יש לבצע בדיקה באופן גורף לכל אישה הרה. משרד הבריאות בישראל, נכון להיום, אימץ את הגישה הבריטית ולא את זו האמריקנית. לכן למעשה הרופא שלך לא חייב להפנות אותך לבצע תרבית ל-GBS והוא נוהג לפי הנחיות משרד הבריאות, זאת בהנחה שאין לך אינדיקציות לביצוע הבדיקה כאמור, למשל גילוי של GBS בשתן בתרבית שנלקחה בהריון זה או בהריון קודם, או גילוי GBS אצל תינוק שילדת בעבר, גם אם התגלתה נשאות בלבד.

 

לסיכום, הרופא שלך לא חייב להפנות אותך לבדיקה זו. למעשה, סירובו להפנותך הוא על פי הנחיות משרד הבריאות נכון להיום. עם זאת, את יכולה לבקש הפנייה מרופא המשפחה שלך ולגשת בעצמך למעבדה לתת את הדגימה. לקיחת הדגימה עצמה היא פשוטה מאוד. מדובר במקלון עם צמר גפן בקצהו, בדומה למקלון למשטח גרון (משטח גרון הוא תרבית מהגרון ומשטח נרתיקי הוא תרבית מהנרתיק), את המקלון יש להחדיר לנרתיק ול"גרד" מעט את דפנות הנרתיק, להכניס מיד למבחנת הבדיקה ולהביא למעבדה תוך מספר שעות.

 

שאלה:

מה ההבדל בין בדיקות גנטיות לבין ייעוץ גנטי והאם צריך לעשות את הכול?

 

תשובה:

בדיקות גנטיות הן בדיקות הבודקות את הגנים עצמם, אצל ההורים או ההורים לעתיד, ומגלות נשאויות ומחלות גנטיות, אם קיימות כאלו. מחלה גנטית או נשאות למחלה גנטית פירושן מחלות או נשאות שעוברות בתורשה, במטען הגנטי של האב או של האם, או של שניהם. בדיקות הסקר הגנטיות מטרתן לזהות זוגות נשאים של מחלות גנטיות, הנמצאים בסיכון יתר ללידת צאצאים עם מחלה גנטית.

 

כל המחלות הגנטיות (למעט X שביר) מועברות בצורת תורשה הקרויה "אוטוזומית רצסיבית" ונגרמות על ידי שינוי בחומר תורשה (מוטציה בגן מסוים). הסיכון ללידת צאצא חולה קיים רק אם שני בני הזוג נשאים של מוטציה כלשהי בגן האחראי למחלה. לנשאים יש עותק אחד תקין ועותק אחד פגום של הגן. חולה במחלה יורש מכל הורה עותק פגום אחד ולכן אין לו אף עותק תקין. לזוג הורים נשאים יש סיכון של 1 ל-4 (25%) ללידת צאצא החולה במחלה, בכל הריון.

 

המחלות הנבדקות בבדיקות הסקר מופיעות בשכיחות שווה בשני המינים. בשלב הראשון נהוג לבדוק רק אחד מבני הזוג. אם לא נמצאה אף מוטציה, הסיכון ללידת צאצא חולה הנו נמוך, והברור מסתיים. אם אצל אחד מבני הזוג מתגלה מוטציה, יש לקבל יעוץ גנטי, ולבדוק את בן הזוג השני. אם כן, ייעוץ גנטי הוא בדרך כלל תוצאה של ממצאים לא תקינים בבדיקות הגנטיות.

 

ייעוץ גנטי לוקח בחשבון גם את הממצאים שנמצאו בבדיקות הגנטיות וגם ממצאים נוספים מבדיקות שבוצעו במהלך ההיריון, למשל חלבון עוברי, בדיקות על קול (אולטרסאונד) ונתונים נוספים, כגון רקע משפחתי, היסטוריה רפואית והיסטוריה של לידות קודמות אם היו. הייעוץ הגנטי הוא תהליך שמטרתו מתן מידע מלא להורים וייעוץ לקבלת החלטות לפני ובמהלך ההיריון, כגון אבחון גנטי טרום השרשתי, בדיקות בהריון כגון סיסי שליה או דיקור מי שפיר או חלילה הפסקת ההיריון.

 

אפשר לקבל ייעוץ גנטי במכונים הגנטיים בבתי החולים או במסגרת קופות החולים ואת הייעוץ עצמו מבצע רופא מומחה או יועץ גנטי.

 

• גם לכם יש שאלות בנושא הריון ולידה? לחצו כאן.  

 

• זהר כרמי, אמא לשלושה, מקימת האתר "זהר כבר בדקה", עוסקת בייעוץ אישי ללידה ראשונה או לחוויה מתקנת.

 

• לכל הכתבות של זהר כרמי