מאגר הגז: איך זה ישפיע על תדלוק המכונית

לידיעה המשמחת על מציאת מאגר הגז הגדול, יש משמעות ברורה עבור בעלי המכוניות, כמו-גם אנשי איכות הסביבה. האם תביא ההכרזה על המאגר למהפך של ממש בעולם התדלוק? כמו תמיד, תלוי מה תחליט המדינה לעשות

האם בעוד שנים ספורות נוכל לתדלק את המכונית בגז טבעי? הדיווחים על מציאת מאגר גדול של גז טבעי מול חופי חיפה, הקפיצו אתמול (א') את הבורסה, והשרו אווירה אופטימית שנעדרה כמעט לחלוטין מהמשק הישראלי בחודשים האחרונים. לגז טבעי שימושים רבים, אך העיקרי שבהם הוא ייצור חשמל. בנוסף, גז טבעי משמש כדלק חלופי לכלי רכב, ומציע שני יתרונות עיקריים: הפחתת זיהום האוויר והקטנת התלות בנפט. האם מציאת המאגר מול חיפה עומדת לחולל מהפכה בשוק הרכב, שבסופה נתדלק את כלי הרכב שלנו בגז טבעי זול וידידותי לסביבה?

 

את התשובה לכך יקבע שילוב של שני גורמים עיקריים: פעילות נמרצת מצד משרדי הממשלה, ומציאת מקורות מימון מצד בעלי הזיכיון למאגר הגז הטבעי. וכמו שמוכיח מיזם המכונית החשמלית של שי אגסי, כשיש רצון בשני הצדדים - אפשר לקדם פרויקטים שכאלה במהירות רבה.

 

גז זול, גז ירוק 

עובדה: משרדי הממשלה מכירים בכך שגז טבעי הוא דלק חלופי לתחבורה, המציע יתרונות משמעותיים. בינואר 2008, אישרה הממשלה את מסקנות "ועדת מיסוי ירוק" - ועדה בין-משרדית, שבחנה דרכים לעידוד השימוש בכלי רכב ודלקים ידידותיים לסביבה. בהתייחסה לעניין הגז הטבעי, קבעה הוועדה באופן חד-משמעי כי "אין לשנות באופן מהותי את שיעור המס המוטל על גז טבעי".

 

בכך יש משום בשורה חיובית: שיעור המס המוטל כיום על גז טבעי נמוך משמעותית מזה המוטל על בנזין וסולר. ה"בלו" המוטל על גז טבעי הוא מעט יותר מ-15 שקלים לטון. כדי להבהיר, הבלו על טון בנזין הוא כ-2,400 שקלים, והבלו על סולר עומד על כ-2,100 שקלים. למעשה, הבלו על גז טבעי נמוך אפילו מזה המוטל על גז בישול (גפ"מ), המשמש גם הוא כדלק לתחבורה: הבלו על טון גז בישול הוא 107.28 שקל.

 

מחד, יש לזכור כי נצילות האנרגיה של גז טבעי, נמוכה מזו של דלקים "רגילים": במלים פשוטות, אפשר לנסוע מרחק קצר יותר במכונית מונעת גז טבעי מאשר במכונית זהה המונעת באמצעות גז בישול או בנזין. מאידך, לגז הטבעי יתרון נוסף - הוא אינו מצריך תהליך זיקוק - בניגוד לבנזין, סולר וגז בישול. לכן, עלותו לצרכן נמוכה יותר. עם זאת, כיום לא נמכר בישראל גז טבעי לשימוש תחבורה, ולכן קשה לדעת מה יהיה הפער המדויק בין מחיר ליטר גז טבעי למחיר ליטר בנזין.

 

דרוש: משרד תשתיות  

אלא שלפני שאתם רצים לקנות ערכה שתסב את המכונית שלכם לשימוש בגז טבעי, כדאי לזכור כי עד שיגיע הגז לתחנת דלק ליד ביתכם, יעבור עוד זמן רב. הקידוח והחיבור של מאגר הגז מול חיפה - הנמצא במרחק של כ-90 ק"מ מהחוף - יעלה מיליארדים רבים של דולרים. לאחר מכן, יש להניח תשתית ארצית של צינורות, שתוליך את הגז לתחנות דלק - וגם בכך כרוכה השקעה משמעותית. סביר להניח כי חלק מהעלות הזו "תגולגל" אל הצרכן הפרטי, בצורת ייקור מרכיב עלות השיווק במחיר הגז.

 

ועדת המיסוי הירוק התייחסה לנקודה זו, וקבעה כי נדרשת עבודת הכנה מצד משרד התשתיות: "החדרת הנעות חלופיות תחייב תשתית זמינה לתדלוק כלי הרכב בגז טבעי... על כן מומלץ כי משרד התשתיות יקבע מנגנון לעדכון התקנים והדרישות הישראליות בנוגע לתקני דלק והנעות חלופיות, בדומה למקובל במדינות הקהילה האירופית".

 

מתחרה לאגסי? 

הסבת מכוניות לשימוש בגז טבעי פשוטה למדי: השינויים הנדרשים למערכת ההנעה מינוריים יחסית, וכוללים בעיקר הוספת מערכת הזרקת גז למנוע, והתקנת מיכל לאחסון הגז. במדינות אירופיות ישנן יצרניות רכב המציעות ערכות מקוריות להסבה לגז. יש לציין כי מכוניות המוסבות לשימוש בגז יכולות להמשיך להשתמש בבנזין, כאשר ההחלפה בין שני הדלקים מתבצעת לרוב על-ידי מתג פשוט.

 

מלבד העלות הנמוכה יותר, היתרון המשמעותי של שימוש בגז טבעי להנעת כלי רכב הוא הפחתת זיהום האוויר הנפלט: על-פי דו"ח הוועדה למיסוי ירוק, עלות הנזק החיצוני של שימוש בטון אחד של גז טבעי היא כ-124 שקל. השימוש בדלקים הנפוצים כיום מזהם הרבה יותר: טון בנזין נטול-עופרת מייצר זיהום בעלות של עלות 684 שקל ואילו טון סולר מייצר זיהום בעלות של 1268.4 שקל. אולם, ראוי לציין כי נתונים אלה הם אמת מידה כללית, ואינם מחשבים את העלות המדויקת של הזיהום הנפלט מכלי רכב - מכוניות מודרניות, העומדות בתקני זיהום אוויר מחמירים, פולטות כמות מופחתת של מזהמים.

 

כדאי גם להזכיר כי עבור מדינת ישראל, המעבר לשימוש בגז טבעי - במיוחד אם יתברר שהמאגר שנמצא מול חופי חיפה אכן גדול מספיק - טומן בחובו יתרון אסטרטגי נוסף: הקטנת התלות בנפט. למטרה זו כבר נרתמו פוליטיקאים רבים ישראלים, ועדות לכך אפשר למצוא בתמיכה הרבה לה זוכה מיזם המכונית החשמלית של שי אגסי.