רבע מנהגי ישראל אינם עושים שימוש בחגורות הבטיחות, כמו-גם כמעט מחצית מהנוסעים מאחור. וכמו בעבר, גם הפעם עולה כי ההיענות לחוק המחייב חגירה בעת נהיגה, נמוכה במיוחד בקרב המגזר הערבי. נתון חשוב נוסף - הנוסע שלצד הנהג מושפע באופן מובהק מהתנהגות האוחז בהגה. כאשר הנהג חגור, היושב לצדו משתמש אף הוא בחגורה. כאשר הוא עובר על החוק ומתעלם ממנה, עושה כך גם הנוסע במושב לצדו.
מקובל להניח כי אחוז העושים שימוש בחגורות בטיחות על כבישי ישראל, הוא מהגבוהים בעולם. כך למשל פרסמה בעבר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, כי כ-90% מהנהגים חוגרים עצמם בעת נהיגה. נתון זה דומה ואף עולה על השימוש בחגורה במדינות מערביות אחרות. אלא שכעת מסתבר כי אין שחר למספרים החיוביים. סקר תצפית שערכה עמותת אור ירוק, מגלה כי אחוז החוגרים בין הנהגים נמוך משמעותית. במקרים מסויימים נמוך באופן דרמטי.

כשהנהג חוגר - כך גם הנוסע (אילוסטרציה)
סוקרי אור ירוק שהתפרסו בשישה מוקדים ברחבי הארץ, גילו כי קיימים הבדלים משמעותיים בין האזורים, בכל הנוגע לציות לחוק ולשמירה על הבטיחות. כך למשל התגלה כי באזור קניון לב העיר בנצרת-עילית, עמד אחוז החוגרים על לא יותר מ-63% - נתון נמוך מאוד בכל קנה מידה, אך לא לגמרי מפתיע. ההנחה המקובלת, אשר מגובה בסקרים ותצפיות, היא כי השימוש בחגורות הבטיחות במגזר הערבי והחרדי, נמוכה משמעותית מזו במגזר היהודי-חילוני.
השימוש הנרחב ביותר בחגורות בטיחות נצפה באזור קניון איילון ברמת-גן ועמד על כ-95% - הגבוה ביותר בישראל. אלא שלא הרחק משם, באזור קניון עזריאלי בתל-אביב, עמד מספר הנהגים החוגרים על 69% בלבד. באזור מחנה יהודה בירושלים נרשמה היענות של 79% לחוק החגירה, ואילו באזור קניון מלחה נצפו 82% מהנהגים חגורים. נתון חשוב המתפרסם עתה - הנוסע שלצד הנהג מושפע באופן ישיר ומוכח מהשימוש שהוא עושה (או לא עושה) בחגורה. כמעט בכל מקרה בו הנהג חגור, גם הנוסע שלצדו עושה כך. כאשר הוא אינו משתמש בחגורה, גם הנוסע שלצדו מוותר על אביזר הבטיחות הזה.
נתונים נוספים שעולים מהסקר מתייחסים לשימוש בחגורה במושב האחורי. כמו תמיד, גם הפעם עולה כי השימוש שם בחגורה מקובל פחות, ובאופן משמעותי. רק כמחצית (53%) הנוסעים מאחור חוגרים. מעניין לציין כי במקרה זה, בניגוד לנוסע שלצד הנהג, אין לאוחז בהגה השפעה על השימוש בחגורה מאחור, והיא נותרת קבועה.