דיסק: קלפטון וקינג - רוכבים עם מלכים

אריק קלפטון ובי.בי קינג, מגדולי הגיטריסטים של הבלוז במאה העשרים, הוציאו אלבום חדש - "Riding with the King". האלבום מלא כוונות טובות אבל מחמיץ את המהות האמיתית של הבלוז – ניסיון להבין את נפש האדם בזמן שהשטן והשדים שלו מסתובבים בחצר

לאריק קלפטון היו שתי תקופות עיקריות בקריירה המפוארת שלו. הראשונה נמתחת מתחילת דרכו כגיטריסט בלוז צעיר שהמציא את צליל הגיטרה מחדש בלהקת "ציפורי החצר", דרך שהותו ב"קצפת", תקופה בה בדק את גבולות היצירה של המוסיקה הפופולרית ועד הרדיפה האובססיבית אחר רוחו של רוברט ג'ונסון בשיר הדגול "ליילה", שיצא לאוויר העולם ב-72' באלבום המפורסם: "דרק והדומינוס". התקופה השניה מתחילה ב-73' ונמשכת עד היום, 27 שנים בהן קלפטון בעיקר הקפיד להיראות כמו דוגמן הבית של ג'ורג'יו ארמני.

בי. בי קינג, לעומת זאת, במשך חמישים שנה שר וניגן שירי בלוז מסורתיים באותו סולם בלוז נושן ועגמומי. גם קלפטון וגם קינג אינם נמנים עוד עם צמרת הגיטריסטים העולמית. צעירים שאפתנים לקחו להם את הבכורה, אבל שניהם עדיין ניחנים בקסם רב המקנה להם מקום של כבוד. שניהם איטיים אך רוויים ב"סטייל". קלפטון מנגן על פנדר, קינג מחזיק בגיבסון. קלפטון גיטריסט טוב יותר ומפגין כוח רב בנגינה, קינג מוגבל יותר, שולט ב-15 פראזות לכל היותר, אם כי כל אחת מהן עברה דקורציה אסתטית של עשרות שנות נגינה, ומסוגלת להמיס אותך בשמיעה ראשונה.

 

ללא דילמות מוסריות

 

באלבום החדש, "Riding with the King", קלפטון וקינג מבצעים שירי בלוז מסורתיים, ומספר שירים חדשים שכתבו גיטריסטים צעירים . באלבום יש כמה רצועות יפות כמו "Help the poor"ו-"Come rain or come shine" המוציאות משירים ישנים אלה את מלוא היופי הטמון בהם, ויש גם שירים חדשים (כמו “Marry You”) שנעים לשמוע, בעיקר כי הם שולחים את קלפטון וקינג למחוזות רוקנרול תוסס וחם, המזמין דו קרב של גיטרות שתמיד מעניין לעקוב אחריו.

נדמה שקלפטון וקינג נהנו להקליט את האלבום, ותחושת עונג זו אכן עוברת היטב למאזין, אבל בכל הקשור למהות, האלבום רחוק מלתפוס את התחושה שמעבירים אלבומי בלוז גדולים המציבים את האדם מול דילמות מוסריות קשות ומול תאווה לא מרוסנת.

זמרי הבלוז הגדולים יודעים שהם מכורים לסקס וניאוף ואין דבר בעולם שהם יכולים לעשות חוץ מאשר לשלם את מחיר חטאיהם ביום הדין. מיק ג'אגר וקית' ריצ'ארדס מה"אבנים המתגלגלות" הבינו זאת טוב מכולם באלבומם "אצבעות דביקות"; מוריסון וחבריו תיעדו את התחושה באלבום הראשון של ה"דלתות" ורוברט ג'ונסון, זמר הבלוז האגדי מהמיסיסיפי, הסביר זאת לכולם כבר בהקלטות מאמצע שנות ה-30. אריק קלפטון מכיר את התחושה, הוא הרגיש אותה ב"ליילה" (שיר המתאר את תשוקתו האובססיבית לפטי בויד ,אשתו של ג'ורג' הריסון חברו הטוב ביותר), אבל כנראה שאינו מסוגל לשחזר אותה. לא נותר לו הרבה מה לעשות חוץ מלאסוף את קינג בקאדילאק המפוארת ולהסיע אותו בהנאה גדולה לאורך הטיילת של חוף גיל הזהב בקליפורניה.