קיצוצים בשכר? כך תשמרו על הפנסיה

גובה הפנסיה שלנו נקבע מסכום ההפרשות של המעביד ושל העובד לחיסכון הפנסיוני. איך נשמור על החיסכון והזכויות הסוציאליות שמגיעות לנו במקרה של קיצוצים? מדריך

אם זה עוד לא קרה לכם, בוודאי כבר שמעתם שמועות על מה שעלול לקרות. ואם ניצלתם בסיבוב הזה - אין לכם ביטחון שלא יקצצו לכם בשכר בסבב הבא.

 

בימים אלה, כתוצאה מהמשבר הכלכלי, נוטים מעסיקים במגזר הפרטי והעסקי להפחית בעלויות העבודה. הפחתת העלויות באה לידי ביטוי, בין היתר, בהפחתות שכר, צמצום תנאי רווחה, צמצום היקפי משרות ועוד.

 

בחלק מהמקרים יש הצדקה לקיצוצים הללו, ובחלקם הם תוצאה של ניצול האווירה של המשבר הכלכלי. לקיצוצים כאלה יכולה להיות השפעה ארוכת שנים על הזכויות הסוציאליות של העובדים.

 

גובה הפנסיה שלנו נקבע בסופו של דבר מסכום ההפרשות של המעביד ושל העובד לקרן הפנסיה או קופת הגמל. אמנם שיטות החישוב של השכר הקובע לצורכי הפנסיה שונות בין קרנות פנסיה חדשות לקרנות ישנות וגם בין הקרנות לבין עצמן, אבל העיקרון דומה: אם מפרישים פחות - מקבלים פחות. ומאחר שהסכומים שאנו והמעסיקים שלנו מפרישים לפנסיה נקבעים לפי אחוז מהשכר, הרי שככל שהשכר יורד, גם סכומי ההפרשות לפנסיה קטנים.

 

בקרנות הפנסיה הוותיקות (הקרנות שבהסדר) יש גם בעיה עתידית: היכולת להגדיל בעתיד את השכר המבוטח לצורכי פנסיה מוגבלת בחוק, ולכן מי ששכרו קוצץ, לדוגמה, ב,20% וקיצוץ כזה נעשה גם בהפרשות הפנסיוניות - לא יוכל בעתיד להעלות בבת אחת את שכרו המבוטח לצורכי פנסיה בשיעור שבו הוא קוצץ. האם יכול העובד להגן על זכויות הפנסיה שלו גם במקרה ששכרו מקוצץ? מתברר שכן.

 

יעקב זלוטניק, היועץ הפנסיוני ובעליה של חברת זלוטניק ייעוץ ארגוני, פנסיה ויחסי עבודה, מזהיר שהעובדים במקומות עבודה כאלה צריכים להיות ערים לרכיבים בשכרם שבהם מתבצע הקיצוץ: כל עוד מדובר על צמצום ההעסקה בשעות נוספות, אחזקת רכב, דחיית מתן בונוסים, אי תשלום משכורת 13, מענקים שונים וכיוצא בזה - לא ייפגעו תנאי החיסכון הפנסיוני והביטוח של העובדים, היות שאלו אינם רכיבים פנסיוניים.

 

אבל אם מדובר בהפחתה של שכר ורכיבים אחרים שמהם מועברים דמי גמולים לקופות הגמל של העובדים (קרנות פנסיה ותיקות, קרנות פנסיה חדשות, ביטוחי מנהלים וקופות גמל לתגמולים ולפיצויים), תהיה בכך פגיעה ארוכת טווח בחיסכון הפנסיוני של העובדים. הנה כמה עצות מעשיות למה שניתן לעשות:

 

קרנות פנסיה חדשות

לעיתים מגיעים הצדדים ליחסי העבודה, להסכמה על הפחתה בשכר המבוטח. משמעות הדבר שקרן הפנסיה או קופת הגמל, יקבלו פחות דמי גמולים.

 

ניתן למזער את הפגיעה ואף לבטלה, אם למרות הפחתת השכר לא יפחתו דמי הגמולים שמשלמים המעביד והעובד לקרן הפנסיה ולקופת הגמל. אחד הפתרונות לבעיה זו, הוא הגדלת שיעור דמי הגמולים עד לשיעורים המרביים המותרים מהשכר, גם לאחר ההפחתה.

 

לדוגמה: אצל עובד ששכרו המבוטח הוא 10,000 שקל, ושכרו הופחת ב20% ועומד עתה על 8,000 שקל, שיעור דמי הגמולים יהיה כזה: מעסיק - 12% (6% תגמולים + 6% פיצויים) ועובד- 5.5%.

 

החל מינואר 2005, רשאים המעסיק והעובד להגדיל את שיעורי הפקדותיהם בסעיף תגמולים בקופות הגמל השונות: מעסיק עד 7.5% ועובד עד 7%. 

 

אם אכן יוגדל אחוז ההפרשות של המעביד מ-6% ל-7.5% לצורכי תגמולים ומ-6% ל-7.5% לפיצויים (על השכר המופחת 8,000 - שקל בחודש) וההפרשות של העובד לתגמולים יגדלו מ-5.5% ל-6.875% (מותר להגדיל את ההפרשות של העובד עד 7%) - כל ההפרשות לפנסיה יהיו זהות לאלה שהיו על שכר של 10,000 שקל ושהתבססו על שיעורי ההפרשה הנמוכים יותר (6% של המעסיק לפיצויים ו-6% לתגמולים והפרשה של 5.5% של העובד לתגמולים) ויעמדו על 1,750 שקל לחודש.

 

ללא העלאת שיעורי ההפרשה, כלומר, אם יישארו ברמה הנוכחית - תקטן ההפרשה לפנסיה בעת קיצוץ השכר ל-1,400 שקל בלבד, דבר המהווה פגיעה בעובד.

 

עם זאת, מציין זלוטניק, הפתרון הזה אינו מלא, שכן שיעורים גבוהים של מרכיבי התגמולים ממשכורת נמוכה, כמו במקרה שלפנינו, מקטינים את השכר הקובע לצורך חישוב פנסיית נכות ושאירים. המשמעות: פגיעה בהיקף הכיסוי הביטוחי כיוון שהשכר הקובע ירד ל-7,930 שקל.

 

קרנות פנסיה ותיקות  

מצבם של עובדים המבוטחים בקרנות פנסיה ותיקות הנמצאות בהסדר – ששכרם הופחת או שהיקף משרתם שונה – הוא שונה מהקטגוריה הקודמת של עמיתי קרנות חדשות. בקרנות אלה, הגדלת שיעור ההפקדות לתגמולים - 7.5% ממעסיק ו-7%  מעובד, נקבעה בחוק. הפחתת דמי גמולים בקרנות הפנסיה הוותיקות תגרום לנזק, לעתים בלתי הפיך, בחישוב פנסיית הזקנה, הנכות והשארים.

 

האמור לעיל מתייחס בעיקר לקרנות הפנסיה מבטחים, נתיב, קרן פועלים חקלאים, קרן פועלי בניין, אגד והדסה (להלן: "קרנות שבהן נקבע השכר הקובע לפנסיה לפי שיטת שלוש השנים האחרונות"). בקרנות הפנסיה מקפת וקג"מ (להלן: "קרנות בשיטת יחסי השכר") הפגיעה תהיה יחסית.

 

עם זאת, גם לגבי עובדים בקרנות בשיטת שלוש השנים האחרונות, ניתן למצוא פתרונות יצירתיים. להלן שלוש הצעות:

 

• העובד ישלם בעצמו (במעמד של עצמאי) את ההפרש שבין סכום דמי הגמולים שהועברו לקרן לפני ההפחתה, לבין סכום דמי הגמולים המועברים לאחר ההפחתה.

 

• אם הפחתת דמי הגמולים נובעת משינוי בהיקף המשרה, הפגיעה היא קטנה יחסית. כך, למשל, אם במקום עבודה יוחלט לקצר את שבוע העבודה בשמונה שעות, היקף המשרה יחושב לפי ,35/43 כלומר  81.4%. במקרה זה, חשוב להודיע לקרנות על צמצום היקף המשרה ועל רישום של חלקיות המשרה. מבחינת העובד, הפגיעה תהיה מינימלית, וניתן להגדיל את חלקיות המשרה בכל עת. מנקודת מבט של המבוטחים - נקיטת צעד זה עדיפה על הפחתת שכר.

 

• במקרה של הפחתת שכר והפחתת דמי גמולים שלא בשיטת צמצום המשרה, ימשיכו הקרנות לחשב את שיעור המשרה לפי 100%. המשמעות היא כי בחודשים שבגינם הועברו דמי גמולים מופחתים יירשם בקרן שכר מבוטח נמוך.

 

הפתרון במקרה כזה הוא המשך תשלומים לקרן בשיעורים ובסכומים מהשכר טרם ההפחתה. המשמעות היא שהעובד ישלם שווי מס בגין התשלום העודף של המעסיק. ניתן להניח שמעסיק שהפחית שכר, יהיה מוכן לשאת בתשלום העודף שהוא יחסית שולי אם לא יצטרך לגלם סכום זה. מהלך זה מומלץ כיוון שזכויות העמיתים בקרן לא נפגעות בשום צורה.

 

הכתבה המלאה מתפרסמת היום במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"