הבעל הפלסטיני נהרג בעזה: "השיבו את בנותיי"

בני הזוג גלית פופוק וראמי קדרה, הורים לשישה, חילקו את זמנם בין נצרת-עילית לבית להיא. לקראת סוף המלחמה, נהרג ראמי, כנראה מאש צה"ל. כעת מתחננת גלית שיאפשרו לבנותיה היתומות, יסמין בת התשע והתאומות סאלי ודאלי בנות השנתיים, לצאת לישראל

גלית פופוק יושבת בשבוע האחרון שבעה על בעלה. היא לבושה שחורים, והדליקה נר נשמה לזכרו בביתה בנצרת-עילית. בעלה נהרג בשבוע שעבר בצפון רצועת עזה, אך הוא לא היה חייל צה"ל - אלא דווקא פלסטיני, ראמי מחמוד קדרה. לבני הזוג שישה ילדים, ושלוש מהן - ילדה בת תשע ותאומות בנות שנתיים - היו יחד עם אביהן בבית להיא בימי המלחמה, וכעת מתחננת פופוק שיאפשרו להן לצאת מעזה ולהצטרף אליה ואל שלושת אחיהן.

 

"כל המלחמה לא עצמתי עין, לא הצלחתי להירדם אף לילה, ישבתי, בכיתי ובעיקר עישנתי מרוב מתח וחרדה", שחזרה היום (ה') גלית את רגעי החרדה שעברו עליה. "אתה מבין מה זה? אני בבית בנצרת-עילית, ושלוש הבנות שלי חיות בבית להיא ועלולות להיפגע כל רגע מהצבא שלנו... מצאתי את עצמי כמעט כל יום מחייגת למפקדים במחסום הצבאי, מעדכנת אותם בכתובת של הבנות שלי ושל בעלי ומתחננת שצה"ל, הצבא שלי, לא יפגע בילדות שלי ובבעלי".

 

אולם המזל לא האיר לה פנים, וראמי נהרג מספר ימים לפני סיום המלחמה. "רק למחרת הצליח חמי להשיג טלפון ולספר לנו על האסון", היא מספרת. "בעלי היה שוחר שלום ואיש שלום, ומעולם לא היה מעורב בשום פעילות טרור. הוא בסך הכל יצא החוצה מהבית כדי לקנות אוכל לשלושת הילדים שלנו, הישראלים, ואז נהרג, כנראה מירי של צה"ל". עם זאת, פופוק מדגישה כי היא אינה כועסת על צה"ל. "זה הצבא שלנו שמגן עלינו, על כל העם שלנו ועל הילדים שלי".

גלית פופוק עם תמונות בנותיה שנותרו בעזה (צילום: ערן יופי כהן)

 

היהודייה האחרונה בעזה

הקשר בין גלית פופוק לראמי קדרה, תושב העיירה בית להיא שבצפון הרצועה, התחיל לפני 11 שנים. ראמי חי אז בישראל כשוהה בלתי חוקי, ועבד באולם אירועים באור יהודה. מספר חודשים לאחר תחילת הרומן גילתה גלית שהיא בהריון, ובני הזוג החליטו להינשא. כמה חודשים לאחר החתונה נולדה בתם הבכורה יסמין, כיום בת תשע. שנה לאחר מכן נולדה בתם השנייה תאמי, ובהמשך מאור (בן שש), ודניאל (בן שלוש). אחרונות נולדו התאומות סאלי ודאלי, בנות שנתיים.

 

הילדים החיים בישראל מדברים רק עברית, ואילו שלוש הבנות המתגוררות בעזה - יסמין הבכורה והתאומות סאלי ודאלי - מדברות ערבית. גלית מתגאה גם בשליטתה שלה בשפה הערבית.

בני הזוג עם שלושה מילידיהם, בימים טובים יותר (רפרודוקציה: ערן יופי כהן)

 

בני הזוג חילקו את חייהם בין בית להיא לנצרת-עילית, לסירוגין. לפני שלוש שנים עברו להתגורר בקביעות בעזה, אולם החיים בעזה לא היו קלים לגלית. "אחרי שחייתי שנה שלמה בעזה לא יכולתי יותר...", היא נזכרת. יום אחד לקחה שלושה מילדיה - את תאמי, מאור ודניאל, וברחה חזרה לישראל. "הלכתי לטיפת החלב המקומית עם שלושת הילדים ומשם נסעתי למחסום ארז - זה מרחק של עשר דקות בלבד, אני גרה ממש ליד בית חנון - ואז במחסום הראיתי לחיילים את תעודת הזהות הישראלית שלי ואת הילדים הישראלים שלי שרשומים בתעודה, וככה נתנו לי להיכנס".

 

שובה של גלית לישראל היה כבר אחרי ההנתקות. "כנראה שהייתי הישראלית והיהודייה היחידה בעזה. ידעתי שאני משאירה שם שלוש ילדות, אבל לא היה לי מה לעשות...".

 

"הוא אמר לי, אל תדאגי יהיה בסדר"

מאז ששבה לבית הוריה בנצרת-עילית, שמרה גלית לדבריה על קשר קבוע עם בעלה ועם שלוש בנותיה, אותן לא ראתה זה שנתיים. הם נהגו לדבר בטלפון הסלולרי ובאמצעות ה-ICQ. היא ממהרת לשלוף תמונות של ילדיה שקיבלה באמצעות המחשב. 

 

ואז הגיעה המלחמה. "זה היה השבוע הקשה בחיים שלי", מספרת גלית. "כל תקופת המלחמה התפללתי שבעלי והילדים שלי לא ייפגעו, כל יום התפללתי בבית את כל התפילות, נסעתי כמה פעמים לקברי צדיקים בגליל והתפללתי עבור בעלי ושלוש הבנות שלי שנמצאים בעזה, התפללתי שהם יהיו בריאים ולא ייפגעו במלחמה הזו".

התאומות סאלי ודאלי (רפרודוקציה: ערן יופי כהן)

 

היא עקבה בדריכות אחרי החדשות. "ראיתי את התמונות וזה היה כואב וקשה לי. כל יום דיברתי עם בעלי והוא אמר לי אל תדאגי, הכל כאן בסדר, אני שומר על הילדים

 שלנו. דיברתי עם הצבא וביקשתי שלא יירו לכיוון הבית שלהם, הם כבר יודעים שיש בבית הזה שלושה ילדים ישראלים ויהודים. התחננתי למפקדים שהצבא ייכנס לבית להיא ויחזיר לי את הילדים, אבל המפקד אמר לי שהוא לא יכול להכניס חיילים לשם...".

 

כעת רוצה פופוק להוציא את שלוש בנותיה מעזה, כדי שייחיו עמה. הילדות הן אזרחיות ישראל, ובית משפט ישראלי כבר הוציא צו להעברת הילדות למשמורת אמם. אולם לא ברור כיצד ניתן יהיה לאכוף צו זה בתוך שטח הרצועה. בשלב זה לא ברור גם מה עמדת משפחתן הפלסטינית של הילדות בנושא.

 

"אני מתחננת רק להוציא משם את יסמין, סאלי ודאלי", היא אומרת היום. "הן יתומות מאבא, ואני האפוטרופסית עליהן. החלום הגדול שלי הוא להביא את כל הילדים שלי חזרה לארץ יחד עם גלעד שליט, ושכולם יחזרו לאמהות שלהם...".