שלושה ילדים זה כתוב בחוברת ההפעלה?

אני חושבת שרוב הגברים וחלק גדול מהנשים מתחילים עם פנטזיה של משפחה גדולה, ואיכשהו אחרי ילד אחד או שניים הם כבר יודעים במה זה כרוך, ואז לחלק גדול מהם כבר צריך לשלם בשביל יסכימו לשקול אפילו את השלישי

מה יש לבחורים עם פנטזיה של שלושה ילדים? בזמן האחרון נתקלתי כמה וכמה פעמים בבחורים שלשמע השאלה איך תיראה המשפחה העתידית שלהם עונים, ממש כמו בדקלום הכינותי-מראש, "שלושה ילדים". לא אחד ("זה מעט מדי" ו"צריך שיהיה/תהיה לו/לה אח/ות"). לא שניים (למה? מה הבעיה פה? זה זוגי מדי?), אלא שלושה. נשמע להם מספר מצויין. בדיוק טוב.

 

אז התחלתי לתהות שמא יש איפשהו חוברת הפעלה המיועדת לגברים, שאפשר למצוא בה הסבר קצת יותר משכנע למקובעות הזו על שלושה ילדים דווקא.

 

או שאולי זה לא רק גברים? אולי שלושה ילדים זה כמו שלושה פרחים? אתם יודעים, אומרים שזה מזל רע מספר זוגי בפרחים, לא ממש זוכרת למה (וגם לא ממש קונה את זה, אז לא נורא). אולי זה בכלל עניין של פנג-שוואי? אולי צריך חדר ילדים אחד שיפנה לכל שלוש רוחות השמיים, כשחדר ההורים פונה לרביעית? אולי זה כי רוצים בת אחת קטנה ושני אחים גדולים שישמרו עליה?

 

אולי המבנה הזה של אבא, אמא, שלושה ילדים (וכלב) הוא אידיאל שניתן למצוא לו שורשים איפשהו בילדות?

 

אני מנסה לחשוב על משפחות הספרות שגדלנו עליהן:

 

עמי ותמי היו שניים.

כיפה אדומה – בת יחידה.

רגע, לסינדרלה היו שתי אחיות חורגות. זה נחשב? אבל הן לא בדיוק דוגמה למשפחה אידיאלית, אז מניחה שלא.

 

אולי זה משהו שיותר מדבר לגברים, זהבה (=בלונדינית!) ושלושת הדובים למשל? או שלוש משאלות, כמו שקיבל אלאדין אחרי ששפשף.

הפנטזיה האולטימטיבית (צילום: Jupiter)

 

 

אני חושבת שרוב הגברים וחלק גדול מהנשים מתחילים עם פנטזיה של משפחה גדולה, ואיכשהו אחרי ילד אחד או שניים הם כבר יודעים במה זה כרוך, ואז לחלק גדול מהם כבר צריך לשלם בשביל יסכימו לשקול אפילו את השלישי. כי יש גם ילדים שיודעים לעשות לבד רעש ובלגן של שלושה.  

 

ממשיכים לנסות להביא ילד גם מהמין השני

יש כאלה שנולדים להם ילדים רק ממין אחד, והם ממשיכים וממשיכים לנסות להביא ילד גם מהמין השני. במקרה הזה סביר להניח המספר הסופי יהיה גבוה משלושה (או שלוש... תלוי מה יוצא להם). לאבא שלי, למשל, חששו לספר שנולדה לו בת רביעית. אם כי לגרסתו, אחרי השלוש הראשונות, מבחינתו בת נוספת היתה הקלף המנצח להשלים את ה"קארה".

 

גברים שמשוכנעים שלהם יהיו שלושה ילדים נראים לי המקבילה לנשים ש(חושבות ש)יודעות איזה שמלת חתונה תהיה להן בערך מגיל שבע. אלה וגם אלה לא מביאים בחשבון שאלו לא דברים שממש אפשר לבנות עליהם.

 

נשים, בעיקר צעירות ואופטימיות מאוד, לא מודעות או מדחיקות את העבודה שייתכן מאוד שהשמלה שהן מפנטזות עליה בילדותן כבר לא ממש תהלום אותן כשבאמת תגענה לרגע הנכסף. שיש סיכוי, ובימינו אנו, אפילו לא קלוש, שהן כבר לא תשושנה לחשוף את זרועותיהן לכל אורכן, או להצמיד בד משי דקיק שלא מותיר הרבה לדמיון אל בטן וירכיים שהתעגלו מאז התעצבה בדמיונן הצעיר אותה מלמלה לבנה.

 

גברים רבים (והאמת, גם נשים) עדיין חושבים שאתה מתכנן ילד בינואר כשאתה רוצה שייוולד בספטמבר. אולי לא מודעים לעובדה שלא תמיד המשימה הזו קלה כל כך כמו שנדמה לנו. שיש הרבה זוגות שעובדים קשה מאוד בשביל שאפילו לחמניה אחת תיכנס לתנור ותצא שלמה. ויש לא מעט שאפילו לזה אינם זוכים.

 

מניחה שצריך להגיע לשם, או לפחות להתקרב קצת בשביל ללמוד להגיד: בן, בת, אחד, שלושה...

 

מה זה משנה? העיקר שיהיו בריאים!