מותר ליהודיה לקרוא תהילים עבור ערבי חולה?

None

ynet פורסם: 25.01.09, 08:39

שאלה:

 

האם מותר ליהודיה לקרוא פרקי תהילים עבור ערבי חולה? (מירי, מרכז)

 

תשובה:

 

מירי שלום,

 

כאשר שלמה המלך בנה את בית המקדש, הוא נשא תפילה על ייעודו של הבית, כמקום מרכזי, לפגישת האדם עם ה'. בתוך תפילתו הוא מוסיף: "וְגַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה לְמַעַן שְׁמֶךָ: כִּי יִשְׁמְעוּן אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה וּזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה וּבָא וְהִתְפַּלֵּל אֶל הַבַּיִת הַזֶּה: אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי לְמַעַן יֵדְעוּן כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת שְׁמֶךָ לְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלָדַעַת כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי". (מלכים א פרק ח פסוקים מא – מג) כלומר, בית המקדש יהיה מקום תפילה, גם לאומות העולם.

 

גם בתורה, כאשר אבימלך מלך גרר נענש אחרי שלקח את שרה, ה' אומר לו להחזירה, ולבקש מאברהם שיתפלל עבורו. ואכן, בהמשך נאמר: "וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹקִים וַיִּרְפָּא אֱלֹקִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו וַיֵּלֵדוּ". (בראשית פרק כ פסוק יז). ואכן, במשך שנים רבות, נהגו בקהילות ישראל, להוסיף בשבת וימים טובים, תפילה מיוחדת לשלום הקיסר או המלך הנכרי של המדינה בה גרו, ועד היום אפשר למצוא תפילה זו בסידורים ישנים.

 

יסוד הדברים הוא, שעם ישראל אינו שולל את קיומם של עמים
אחרים. אדרבה. חזון אחרית הימים שלנו הוא, שנהיה "אור לגויים", וכדבריו של ישעיהו בנבואתו המפורסמת: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם:וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְקֹוָק מִירוּשָׁלִָם: וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה". (ישעיהו פרק ב פסוקים ב – ד).

 

נכון הוא, כאשר יש מלחמה על אויב המאיים ומסכן אותנו, יש מצווה להלחם ולא להירתע אף להרגו. אולם, במציאות רגילה, בוודאי שיש מצווה לדאוג לאדם הנמצא בצרה גם אם אינו בן ברית.

 

חכמים אף תיקנו תקנות מיוחדות לעזור ולתת צדקה לעניינם נכריים מפני דרכי שלום. (מסכת גיטין דף נט, ב). לכן, אין שום מניעה להתפלל על אדם הגון גם הוא ערבי, ואין מניעה לעשות זאת על ידי אמירת תהלים. כל טוב. (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)