שידורים בלי מהפכה

בערב תשדירי התעמולה הראשון, המפלגות התחרו מי יגרום לצופים לפהק. האפקטיביות מוטלת בספק ואף אחד לא סבל באמת מההתקפות. המפלגות הקטנות גנבו את ההצגה

האמת מרה היא: סדרת התשדירים הראשונה ששודרה הערב (יום ג') בטלוויזיה היתה די משעממת. שום הפתעה, שום קונץ, שום הברקת קריאיטיב מיוחדת, שום מסר חכם או כזה שמתעלה מעל לגובה להבות האש של הליכוד, ההפחדות של ליברמן, או הגוועלד של אלי ישי בירושלים. למעשה, נדמה היה כי המפלגות התחרו ביניהן מי יצליח לגרום ליותר צופים לפהק.

 

גם המסרים היו רדודים למדי: כשלא הפחידו אותנו עם טילים, עם חמאס או עם בעיות האישיות וההזעה של ביבי נתניהו, בקדימה ובליכוד הלכו מכות והטיחו רפש זה בזה. ישראל ביתנו וליברמן הלכו על המכנה המשותף הנמוך ביותר כדי לעורר את הסנטימנטים השליליים החבויים ברוב הישראלים כלפי הערבים. ובעבודה? שם התעקשו, באמצעות תשדירים לא רעים וחכמים, לגרום לנו לזכור את הטייח, את הפחח ואת המאפר. הם כבר יזכירו לנו את אהוד ברק ואת רגע האמת שלו. כנראה.

 

האפקטיביות של התשדירים במתכונת הנוכחית מוטלת בספק. לא ברור מי צופה בהם, ולא ברור מה אפשר ללמוד משעה שלמה של בליל בטעם פרופגנדה. חלק מהתשדירים מושקעים ואיכותיים. חלקם פחות. בכל מקרה, אחרי כמה דקות, הכל מתערבב, וקשה להבדיל מי רוצה מה. עם זאת, לו היו המצביעים הישראלים יושבים מול המסכים מדי יום במשך שעות, סביר להניח ששטיפת המוח של כמה מהמפלגות היתה עושה את העבודה.

 

הקמפיין של ליברמן, למשל, הוא כזה. כל כולו נועד לעורר שנאה כלפי הציבור הערבי. ליברמן מכיר את נפש בוחריו, והוא מנגן להם את המנגינה האפלה שהם רוצים לשמוע. יו"ר ישראל ביתנו לא מסתתר מאחורי האצבע, ומצפצף על הביקורת משמאל. היא לא מעניינת אותו. אז יגידו עליו שהוא גזען, שונא ערבים ופאשיסט. כל ביקורת כזו מביאה עוד מנדטים. אין נאמנות, אין אזרחות. יש מנדטים.

 

הקשר בין ירושלים לעוני

בש"ס החליטו לחלק שוב את ירושלים. העיר שהרסה לה יחדיו כבר כמה וכמה קמפיינים של השמאל, חזרה לככב. לבני עשתה הכל בחודשים האחרונים כדי להתרחק מש"ס, וישי מחזיר לה על הפסילה הבוטה. ש"ס מנגחת את לבני באמצעות איום בחלוקת ירושלים. בש"ס יודעים מה הם עושים: הם מושכים את תשומת הלב של הצופה עם ירושלים, ואז מטיחים בלבני גם את נתוני העוני, כאילו היתה לבדה אחראית להם, כאילו שלנתניהו אין שום קשר לשום דבר. בכל מקרה, החיבור הזה עובד. הוא מעורר בציבור בוחרי ש"ס סלידה קשה כלפי לבני וכלפי קדימה, מרחיק מתלבטים בעלי אמונה דתית ממחוזות המרכז והשמאל.

 

התשדיר שהתמודד ישירות עם המציאות הפוליטית ועם קמפיין הבחירות הוא התשדיר של מרצ, שהחליטה לעורר את קהל הבוחרים שלה. צאו מהסרט, צועק התשדיר, אם לא תתעוררו יבוא ליברמן ויאכל אתכם, כפי שהוא מבטיח לעשות לערבים. גם התשדיר של הגמלאים חביב, וגדעון רייכר מצדיק את המקום השני שניתן לו ברשימה.

 

בסך הכל, הערב הראשון של התשדירים עבר בלי נפגעים: ספק רב אם מישהו מהמועמדים או מי מהמפלגות סבל באמת מתשדיר כזה או אחר נגדו. בינתיים, הרוב היה צפוי - המתקפה ההדדית של קדימה והליכוד, המשך הקמפיין המשעשע של העבודה, וגם האנטי-ערביזם של ליברמן. הדברים המסקרנים יותר הגיעו דווקא מהמפלגות הקטנות, אבל ספק אם זה יזיז ליותר מדי בוחרים: קופטש עישן לו ג'ונט על קברו של בן גוריון, והיריבים החשישניקים שלו שהתחברו לקשישים ניצולי השואה. אולי משם גם תבוא הישועה בימים הקרובים.