כשהירח מכסה כוכבים

השבוע ממשיך הירח במסעו הבלתי נלאה מזרחה, תוך שהוא מכסה שני כוכבים בהירים יחסית. איך צופים בתופעה, מיהם שני הכוכבים שיכוסו ואיך סייע לנו הירח לדעת יותר אודותם?

התכסויות כוכבים בירח הם אירוע אסטרונומי שקל יחסית לצפות בו. בהתכסות מעורבים שני גופים – הירח וגרם השמים המתכסה בו, הואיל ואין כל בעיה לאתר את הירח בשמיים, הופכת הצפייה בהתכסויות לאירוע תצפיתי קל יחסית, בתנאי שאנו מצוידים בשעון וכן במשקפת או בטלסקופ. ככל שמופע הירח גדול יותר, והוא קרוב יותר למילואו, וככל שעצמת האור של הגוף המכוסה קטנה יותר, קשה יותר לצפות בהתכסות.

 

לכל התכסות יש שני שלבים – שלב הכיסוי ושלב ההתגלות. בדרך כלל אנו מציינים את הרגע שבו גרם השמים מתכסה או מתגלה מאחורי השפה האפלה של הירח, כיוון שאז קל יותר להבחין בהתכסות. צפייה בהתכסות או בהתגלות של גרם שמים מאחורי השפה המאירה של הירח, קשה יותר. להתכסויות כוכבים בירח יש חשיבות רבה כאשר אנו מבקשים למדוד את הקוטר הזוויתי של הכוכבים, אותו אי אפשר למדוד בתצפית ישירה בגלל מרחקם. כמו כן עוזרת לנו ההתכסות להוכיח את קיומם של בני זוג קרובים מאוד. האופן שבו עצמת האור של הכוכב המתכסה יורדת מאפשרת לנו לדעת אם מדובר בכוכב אחד או שנים ומשך הירידה בעצמת האור, תוך שאנו יודעים במדויק את קצב תנועת הירח, מאפשר למדוד את הקוטר הזוויתי של הכוכב המתכסה.

 

השבוע יכסה הירח שני כוכבים בהירים יחסית, אלא שאלה תהיינה ההתכסויות מיוחדות: ההתכסות הראשונה תתרחש ביום ראשון, 1 בפברואר, בשעה 20:03 (הזמן נכון לבאר שבע וייתכן שינוי קל מאוד בהתאם למיקום הצופה). כדי להתחיל לצפות, רצוי להתחיל את הצפייה כשעתיים לפני המועד המדויק, כדי לאתר את הכוכב. לאחר מכן אפשר לעקוב אחר הירח, בעוד הוא מתקרב אט-אט אל הכוכב, עד רגע הכיסוי.

 

מכיוון שהירח קרוב יחסית לכדור הארץ, יש מקומות בהם הצופה, הירח והכוכב לא יימצאו על אותו קו ראייה ולכן לא תראה התכסות. ההתכסות האמורה תראה בישראל רק מקו רוחב 30.6, שהוא הקו העובר במצפה רמון. מצפון לקו רוחב זה, יראה לצופה כאילו הכוכב לא מכוסה כלל. מי שימצא בדיוק על הקו יוכל לראות את הכוכב משיק לשולי הירח, כאשר הירח עשוי להתכסות ולהתגלות בין הרי הירח הבולטים משוליו. התכסות כזו, שהכוכב משיק לשולי הירח קרויה התכסות נגיסה.

 

רצוי לעקוב אחר הירח, עת הוא מתקרב אט-אט אל הכוכב (צילום: גטי אימאג'בנק) 

 

הכוכב המכוסה הוא אטא, שקרוי גם קולאט-נונו, והוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת דגים. זהו אחד הכוכבים הבודדים בשמיים ששמו הבבלי שרד עד היום ופירוש שמו: דגים. קולאט-נונו הוא כוכב ענק בגוון צהבהב ומרחקו מאיתנו הוא 294 שנות אור. למעשה מדובר במערכת של שני כוכבים, שכמעט ולא ניתן להבחין ביניהם באמצעים אופטיים. מדידת אור הכוכב בעת כיסוי על ידי הירח מאפשר לראות שקיימים שני כוכבים, כאשר פרק הזמן בין ההתכסות של כל אחד מהם הוא 1.3 שניות.

 

התכסות שנייה תראה השבוע ביום שישי, 6 בפברואר, בשעה 23:15, עת הירח יכסה את הכוכב אפסילון בקבוצת תאומים. גם כאן זו התכסות נגיסה, אך הפעם היא תהיה קשה יותר לצפייה בגלל שהירח קרוב למילואו ותראה רק מצפון הארץ, צפונית לקו רוחב 32.9 (קו עכו-טבריה). מדרום לקו זה הירח ייראה כ"נושק" לכוכב וככל שנתרחק דרומה מקו רוחב זה המרחק הזוויתי בין הירח והכוכב יגדל. גם כאן מדובר במערכת של שני כוכבים. שם נוסף של הכוכב הוא מבוסטה, מערבית אל-מָבּסוּטָאת, שפירושו "הנמשך". הכוכב זכה לשם זה על שום שציין את הטלף של האריה הגדול (נוודי המדבר הערבים כללו את קבוצת תאומים בקבוצת האריה שלהם).

 

מבוסטה הוא מערכת זוגית שקוטרו הזוויתי של הרכיב הגדול בה נמדד בעזרת התכסויות בירח. קוטרו של הכוכב הוא 110 קוטרי שמש (זאת בהנחה שמרחקו מאיתנו 900 שנות אור). הכוכב הוא על-ענק כתום ואילו הכוכב השני במערכת הוא ענק כתום אף הוא, אך ממדיו צנועים יותר. (מתוך – האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים).

 

מידע נוסף על התצפית בכוכבי הלכת ועל אירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.

 

ד"ר יגאל פת-אל, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- ynet.