הזמן קצר וההדחה מרובה
בהתחשב בזמנו הקצוב של ערוץ 10, סמדר שילוני לא בטוחה כמה זה חכם לבזבז פרקים בלי הדחה. ועוד רגע אחרי שהיא מתחילה סוף סוף ליהנות מהמשחק
מכירים את התחושה הזאת של המיאוס שמעורב באדישות? שאתם מבינים שעוד פעם קורה מה שהכי מעצבן אתכם, אבל הפעם אין לכם אפילו את המוטיבציה להתעצבן? אין לכם חשק להפיק את ההנאה האלמנטרית הזאת של להוציא על מישהו את התסכול שלכם כי אתם יודעים שזה מתויק אצלו ליד החובות ליוצרים, ממש מעל ל"נו נו נו" של הרשות השניה, מגירה ממול היציאה למכרז חדש? אז זהו, קוראים יקרים. אולי כדאי שתגשו לבית המרקחת, לרכוש איזה משחה, למרות שאם זה חוזר, לא ברור מה הטעם. כן, הפרק ללא הדחה שלכם - חזר.
ולמה, בעצם? שני פרקים לא רעים (יחסית, הכל יחסית) סיפק ערוץ 10 השבוע. ברור ששום דבר לא משתווה לדרמה האמיתית שמתחוללת שם, אבל הנה, ההפקה נאלצה לתת למאיר ללכת, בתשלום קרמאטי ראשון על הניסיון להציל אותו בפרקים הקודמים על ידי החלפת השבטים (מתי תבינו שהקארמה בריאליטי לא לוקחת שבויים?) ועמדה במשימה בכבוד.
דווקא כשהתחיל להשתפר
מדובר באבידה קשה כי מאיר הוא אולי מטרד אבל לתוכנית הוא נכס. אלא שמאז שהתברר שמאיר הוא מסוג האנשים שאיש לא היה מתפלא אם הוא היה קם באמצע הלילה, אוחז במצ'טה ומשסף את גרונות השבט, לא נותרה ברירה אלא לשחרר אותו. חשבתם שבשבקין אלים? בשבקין הוא עגל רך לעומת האגרסיות שמאיר גורר מחיים שלמים של עקרות בית מרצון.
לא באנו ליהנות
גם הפרס במשימת הפרס היה נבון. אם תיאורטית, ברגע שמגיעים לאיחוד השבט עם היתרון המספרי מקזז אחד אחד את חברי השבט השני, יהיה נחמד אם עוד לפני האיחוד, יבשילו התנאים לקנוניות בין שבטיות עם פוטנציאל לחציית קווים. העונש של בארו והפרס של קניבה עבדו לטובת שני הצדדים - בארו הבינו שאפרת היא דיקטטורית קטנה, וקניבה הבינו שדיווה היא "פסיכוטית מסובבת". גם אי הגלות הזוגי עובד על אותו עיקרון, מחשבה קדימה, וזה יפה שערוץ 10 מאמינים שהם יצליחו להגיע לאיחוד לפני שח"כ ארדן ידיח אותם ממצבת הזכיונות.מפה לשם השלמתי אפילו עם משימות הפאסט-פורוורד הקלאסיות (והשיא: עידן ואפרת עונים על שאלות טריווייה, ומסבירים בוידויים מסבירים למה ענו נכון או לא על שאלת טריוויה!!!), עם האישיות החדשה והמעניינת של זוארץ (פנסיונר רשות-שידור שעושה שיגועים, אבל עדיין בהחלט עדיף על האמורפיה הקודמת), ועם העובדה שבכל נקודה על הפלנטה ישראלים ישחיתו את הטבע במין עליצות משונה (הורגים נחש, אחר כך כורתים חצי עץ. טוב שלא רשמו את האי בטאבו והקימו עליו קניון).
אני משלימה עם כל אלה כי המשחק עצמו משתפר. אריק ממשיך להציל את
הכבוד של קניבה, שמהקורות שניתן היה ליטול מבין העיניים שלהם אפשר היה לבנות מחסה אישי לכל אחד מהם - חוץ מהיציאה המיותרת על דיווה (בשביל מה לספר. מה אתה, יואב?).
אתמול אפילו גיא התעורר (בהנחה שזה לא מישהו מההפקה שהתעורר עבורו), והבין שהבנות יושבות וטוחנות מנגו בזמן שהוא מדיח את הענף שעליו יושב בן ברית שלו, ושהוא כל כך הבא בתור. הגענו למועצת השבט, הפקדנו את 25 השנים האחרונות בכניסה, שרדנו את שעת הריכוז השבועית בציפיה לעוד ממתק מפתיע, וקיבלנו מה? אין הדחה. אין ספק, חברים. לא משנה כמה פעמים תורידו את המים, באסלה הזאת הביוב יצוף לנצח.
אז עד מתי תמשיך ההַפָקַקְט להגיש את הלחי השניה שלנו? אין לדעת. אני מוכנה להמר כרגע רק על דברים שיקרו עוד בתקופתי, למשל ההדחה הקרובה (יש לקוות), בה איתי מוותר על שרשרת החסינות שלו, לדעתי לטובת אף אחד אחר כי ככה לימדו אותו בשייטת. נסתפק בנתון המעודד שבשבוע הבא דיווה בוכה (בגלל עידן?), ועד אז אל תשכחו את מה שהחמאס כבר הבין מזמן – הכל מתחיל ונגמר בעריכה.
בקטנות:
- לעידן – אתה מתוק אמיתי. מסכן מי שיגיע אתך לגמר. תמשיך ככה, ועם קצת מזל תוציא אלבום של מאיר בנאי. אלוהים יודע שאנחנו מתגעגעים.
- לדיווה – תמשיכי ככה ותהפכי לויקה פינקלשטיין. אלוהים יודע שאנחנו מתגעגעים. ואגב, מה נהיה עם הנחש? לא סגרנו שאת צמחונית?
- לנטע-לי: הוא דה פאק איז נתן?
- סופית: בארו מצ'עמם, קניבה רוקס. חוץ מאופיר ועידן לא הייתי טורחת להציל שם נפש חיה.
- קוצר ראיה: "הכתובת היתה על הקיר אבל אף אחד לא הספיק לראות אותה" (מעיין)
- אנדרסטייטמנט: "איתני הטבע מול הרוח האנושית" (זוארץ מתאר משימה עם גשם)
- ריאליטי: "להציל את בשבקין" זה ה"להחזיר את גלעד" החדש?