"הדבר הזה שקל יותר מביזון והיה ארוך יותר מאוטובוס" אמר ג'ק קונרד, ממוזיאון הטבע בניו-יורק. "הוא היה יכול לבלוע פרה בקלות, שלא לומר בן-אדם". כמובן, שהיצור הענק לא זכה לטעום בשר אדם, שכן הוא זחל על הקרקע לפני קרוב ל-60 מיליון שנה. מעריכים שהוא ניזון בעיקר מאבות אבותיהם של התנינים. המדענים העניקו לזוחל את השם "טיטנובואה סריאוננסיס" (Titanoboa Cerrejonensis), על שם סריאון, מכרה פחם בחצי האי גואחירה, שם נמצאו המאובנים. השם טיטנובואה מרמז לדמיון היחסי בינו לבין נחש הבריח הקולומביאני בואה קונסטרוקטור, כנראה צאצא אבולוציוני של הטיטנובואה.

היה זוחל מהנהר כדי לטרוף תנינים קדומים. איור של הטיטנובואה (קרדיט: רויטרס)
החוקרים מצאו במכרה הפחם מאובנים של 28 נחשים. "כמעט צרחתי כשראיתי אותם" אמר ג'ייסון הד מאוניברסיטת טורנטו, שעמד בראש צוות החוקרים. החוקרים הבינו שמצאו מין נכחד ומיוחד רק כאשר מטען של מאובנים, שנשלח מהמכרה נפרק במוזיאון לטבע בפלורידה. עובדי המוזיאון הבחינו במהלך הפריקה כי מדובר בעצמות של נחש גדול במיוחד, ומיהרו להשוות בינם לבין עצמות מקבילות אצל נחש האנקונדה. מההשוואה עלה, כי היחס בין עמוד השדרה של הנחש החדש לבין עמוד השדרה של האנקונדה הוא כמו היחס בין מטבע לבין אשכולית, אמרו החוקרים. אל המוזיאון בפלורידה הגיעו כ-180 מאובנים של עמוד שדרה, ועתה מתכוונים החוקרים לשוב לחצי האי גואחירה ולתור אחר ממצאים נוספים, שיעזרו לשחזר את שלדו המלא של הטיטנובואה.
מעריכים כי הטיטנובואה חי במימי נהרות, והיה יוצא לזחול על הקרקע רק כשרצה לצוד את טרפו. כמו צאצאיו, הנחשים המודרניים, גם הוא נזקק לסביבה חמה ולחה כדי לווסת את מערכת העיכול שלו. החוקרים מעריכים כי בתקופה בה חי הזוחל הקדום, הטמפרטורה הממוצעת בדרום אמריקה הייתה גבוהה מ-33 מעלות צלסיוס, וכי התקררות של האזור היא שגרמה כנראה להיעלמות המין.