העבודה מבטיחה: תחבורה ציבורית בשבת

איך מתייחסות המפלגות הגדולות לנושא התחבורה הציבורית בפרט, והבטיחות בדרכים בכלל? בליכוד ממשיכים לשתוק בניסיון שלא להסתבך, בקדימה משתדלים בעיקר שלא להרגיז, בישראל ביתנו מסרבים כלל להתייחס, ורק לעבודה יש אמירה ברורה. לידיעת המצביעים הצפים

בחירות 2009: מי מהמפלגות תפעל לקיום תחבורה ציבורית בשבת, מי מתחייבת להילחם בתאונות הדרכים, ומי מבטיחה להקים רשת רכבות מתקדמות בכל רחבי הארץ? בין שלוש המפלגות הגדולות - קדימה, הליכוד והעבודה - רק מפלגת העבודה מבטיחה הפעלת תחבורה ציבורית בשבת. בסעיף המתייחס לסוגיית השבת והחגים, מבטיחה המפלגה במפורש כי "תתאפשר תחבורה ציבורית בשבת, במסגרת הסדרים שייקבעו ברשויות המקומיות, על-פי הצרכים ואופי האוכלוסייה באזור".

 

הצעה כזו, אם תתקבל, תשנה את הסטטוס-קוו המפורסם, לפיו אסורה תחבורה ציבורית בימי שבת וחג, וזאת למעט בקווים שקיבלו היתר מיוחד - למשל קווי אוטובוס המשרתים בתי-חולים. יש לציין כי החריגה היחידה מכללי הסטטוס-קוו מתקיימת בעיר חיפה, בה מופעלת תחבורה ציבורית בשבת, אם כי במתכונת מצומצמת. עם זאת, במפלגה סירבו היום להסביר ל-ynet כיצד הם מתכוונים ליישם את הצעתם, והסתפקו בהצהרה כי מדובר בעמדה "אמיצה וברורה", המשנה את המצב הקיים.

מה מבטיחים ברק, נתניהו ולבני לציבור הנוסעים? (צילום: יוסי זליגר)

 

עיקרי מצעי המפלגות

• קדימה: תחבורה ציבורית "למקומות בילוי" בשבת, פיתוח רשת רכבות, הגברת אכיפת חוקי התנועה.
• ליכוד: מסרבים להתייחס לתחבורה ציבורית בשבת, מעודדים שימוש ברכבת, רוצים מערכת כבישים מתקדמת.
• העבודה: בעד תחבורה ציבורית בשבת, פיתוח תשתית כבישים, אימוץ תוכנית רב-שנתית למאבק בתאונות.
• ישראל ביתנו: מסרבים להתייחס לתחבורה ציבורית בשבת, קידום פרויקטי תחבורה, יישום מסקנות ועדת שיינין.

 

לבני: "תחבורה למוקדי בילוי"

בשלוש המפלגות הגדולות מתייחסים בזהירות רבה - אם להתבטא בעדינות - לעניין השבת. בקדימה מצהירים אמנם כי הם מתחייבים לשמור על "המאפיינים היהודיים במרחב הציבורי". עם זאת, סעיף כמעט נסתר במצע המפלגה מבהיר כי תגובש אמנה לאומית, "שתבטיח את צביון השבת על-ידי איסור המסחר בשבת, למעט הפעלה בתחום התרבות והפנאי - ומתן אפשרות לנגישות תחבורתית אליהם".

 

בתגובה לפניית ynet, אומרת יו"ר קדימה ושרת החוץ, ציפי לבני, כי היא מתנגדת לכפייה דתית אך מציינת כי "מוסדות המדינה חייבים לכבד את מסורת ישראל - ויש גם צורך לשמור על סממנים יהודיים בפרהסיה הציבורית. כך למשל, אני מתנגדת למכירת חמץ בפסח". עם זאת, לבני סבורה כי יש להגמיש את כללי הסטטוס-קוו: "אאפשר להגיע להסדר שיאפשר תחבורה ציבורית בשבת למוקדי הבילוי - זהו הסדר שעונה בעיניי הן על הצורך לשמור על העניין הסוציאלי, והן על הצורך לשמור על הציביון היהודי של מדינת ישראל".

 

ומה אומרים על כך בליכוד? במצע המפלגה אין כל התייחסות לנושא תחבורה ציבורית בימי שבת וחג. יתכן כי אחת הסיבות לכך היא הזיקה ההיסטורית של הליכוד למפלגות הדתיות והחרדיות - והרצון לשמור על מערכת יחסים תקינה לקראת הבחירות הקרובות. כדאי להזכיר בהקשר זה כי מפלגת ש"ס הביעה תמיכה פומבית במועמדותו של בנימין נתניהו, עובדה שוודאי תקשה על נתניהו לפעול לשינוי הסטטוס-קוו.

 

ומה עם ישראל ביתנו, המפלגה שמצאה עצמה לפתע כשלישית בגודלה? שם הסבירו היום ל-ynet באופן פשוט וחד: אין לנו כל עניין להתייחס לנושא.

 

יש הסכמה: צריך תחבורה ציבורית 

בנושא אחד לפחות, אפשר למצוא תמימות דעים מוחלטת במפלגות הגדולות: יש לקדם את התחבורה הציבורית בישראל, ולעודד את השימוש בה. שלוש המפלגות מסבירות כי המניעים לכך הם חברתיים, כלכליים וסביבתיים: תחבורה ציבורית "תקרב" את הפריפריה למרכז, תקטין את הוצאות המשק בגין תאונות דרכים, ותביא להפחתת זיהום האוויר. ומה עם ישראל ביתנו? שוב, אין התייחסות מעמיקה לעניין.

 

יש לציין כי ההבטחות בנושא זה כלליות בלבד, ומזכירות את אלה שהושמעו במרבית מערכות הבחירות בעבר. כך למשל, מבטיח הליכוד כי "חיבורן של ערי ישראל בקווי תעבורה נוחים, דוגמת הרכבת ובניית מערכת כבישים מתקדמת, יחסלו סופית את ההפרדה בין מרכז לפריפריה בישראל". הכיוון של קדימה מעט ירוק יותר: "הממשלה תפנה משאבים רבים לקידום התחבורה הציבורית, ובפרט לפיתוח רשת הרכבות... השימוש בתחבורה ציבורית יקטין משמעותית את הגודש בכבישים ואת זיהום האוויר".

יו"ר ישראל ביתנו ושר התחבורה לשעבר, אביגדור ליברמן. אין התייחסות לנושא תחבורה ציבורית בשבת (צילום: יעל ברנובסקי)

 

הקו של מפלגת העבודה דומה: "נפעיל מערכת תחבורה ציבורית זמינה, יעילה וזולה - שתקטין את העומס בכבישים". לכך כמובן נוספת הבטחה כי יושקעו משאבים ניכרים בהקמת מסילות ברזל, וזאת על-מנת חזק את הפריפריה "ולהגשים את ישוב הארץ ופיזור האוכולוסין".

 

ומי יילחם בתאונות? 

שתיים מהמפלגות הגדולות מבטיחות להירתם במלוא כוחן למאבק בתאונות הדרכים: קדימה והעבודה כוללות במצען סעיפים נפרדים, העוסקים באופן בלעדי בסוגיה. מפלגת העבודה מתחייבת כי תפעל לאלתר "לצמצום תאונות הדרכים, באמצעות חקיקה או פעולה חינוכית ציבורית". עוד מבטיחה המפלגה לשפר את תשתית הכבישים, ולעודד את השימוש בתחבורה ציבורית. אחת ההצעות התמוהות במצעה, מבטיחה כי "ייקבע נוהל שיחייב את הנהגים להדביק מדבקה מזהה, שתאפשר מעקב אחר התנהגות הנהג בכביש".

 

גם מפלגת קדימה נחושה להילחם בתאונות הדרכים: במצע המפלגה מסבירים כי "המלחמה בתאונות צריכה להיעשות בשלושה מישורים - שיפור התשתיות ובטיחות כלי הרכב, מלחמה נחושה בעבריינות התנועה, וחינוך לתרבות נהיגה אחרת". המפלגה מבטיחה ליישם במלואן את המלצות ועדת שיינין, וכן לחזק את מעמדה העצמאי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. עוד מתחייבת המפלגה לפעול "לתגבור האכיפה של חוקי התנועה, בין היתר על-ידי שימוש באמצעים טכנולוגיים חדישים ומתקדמים".

 

במפתיע, במצעה של מפלגת הליכוד אין התייחסות נפרדת ומשמעותית לנושא הבטיחות בדרכים - זאת, למרות שלמקום השני בבחירות המקדימות של המפלגה הגיע ח"כ גלעד ארדן, הנחשב לאחד הפעילים הבולטים בתחום מזה שנים. ומה עם ישראל ביתנו, בראשה עומד שר תחבורה לשעבר?

 

איווט יוציא לפועל

ישראל ביתנו ממעטת לעסוק בתחום התחבורה או הבטיחות בדרכים. מלבד הבטחה כללית כי תיושם "הוצאה מיידית של כל הפרויקטים הזמינים והמתוקצבים אל הפועל, במיוחד בתחומי התחבורה", מפלגתו של אביגדור ליברמן אינה מפרטת כיצד תפעל לשיפור מצב התחבורה בישראל. גם המאבק בתאונות הדרכים אינו זוכה להתייחסות מעמיקה, למרות הצהרה כי "תשומת לב מיוחדת תוקדש למאבק בתאונות הדרכים".

 

המאבק בתאונות מקבל התייחסות מעמיקה הרבה יותר במצעה של ש"ס. תחת הכותרת "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", מפרטת המפלגה שורה של הצעות, שאמנם אינן חדשות - אך בהחלט ראויות לתשומת לב. כך למשל, מבטיחה ש"ס לחזק את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ולהגביר את סמכויותיה. עוד מציעה המפלגה להקים ועדה חדשה בכנסת, שתעסוק באופן בלעדי בבטיחות בדרכים. עוד מתחייבת ש"ס כי תקדם את החינוך לבטיחות בדרכים "החל מגיל גן ועד בגרות, כולל תוכניות לכל המגזרים והזרמים בחברה הישראלית".

 

התוכנית המפורטת ביותר בתחום התחבורה מוצעת על-ידי התנועה החדשה-מרצ: השקעה מסיבית בתשתית תחבורה ציבורית, הוזלת השימוש בכל אמצעי התחבורה הציבורית, הפעלת תחבורה ציבורית בימי שבת וחג, ויישום מלא של מסקנות ועדת שיינין המפורסמת. להתייחסות מעמיקה במיוחד זוכים אופניים: מרצ מבטיחה כי תסלול מסלולי רכיבה ייעודיים, תאפשר העלאת אופניים לאמצעי תחבורה ציבורית, ואף תיאבק בתופעת גניבות האופניים.

 

מה שוות ההבטחות?

למרות המחויבות וההירתמות - לפחות באופן מילולי - לקידום התחבורה והבטיחות בדרכים, כדאי לזכור כי ההישגים של המפלגות בתחום זה בכנסת ה-17 היו מועטים. למעט מפלגת השלטון, קדימה, שהחזיקה בתיק התחבורה בממשלה, ולכן "נאלצה" לעסוק בתחום, מרבית המפלגות בישראל אינן מתייחסות לתחבורה ולבטיחות בדרכים ברצינות הראויה.

 

כמדד לחוסר העניין בתחום, ערכה לאחרונה עמותת אור ירוק בדיקה פשוטה: כמה מהחלטות הממשלה בשנים 2004 עד 2008 עסקו - באופן ישיר או עקיף - בתחום הבטיחות. הממצאים אינם מפתיעים: פחות מ-1.5% מכל החלטות הממשלה בארבע השנים האחרונות - 26 החלטות מתוך 2,137 - עסקו בתחום הבטיחות. לשם השוואה, בתקופה זו התקבלו 149 החלטות בנושא "טקסים", 391 החלטות בנושא "מינויים בשירות המדינה", ו-35 החלטות בנושא "נסיעות בשירות המדינה". אגב, בין 2002 ל-2007 התקיימו רק חמש ישיבות של ועדת השרים לענייני בטיחות.

 

ראוי לציין כי בתקופת הכנסת האחרונה - ה-17 במספרה - ניכרה עלייה דרמטית במספר הצעות החוק הפרטיות בתחום התחבורה והבטיחות בדרכים. הצעות אלה, המוגשות באופן עצמאי על-ידי חברי כנסת - וללא זיקה מפלגתית - מיושמות רק לעתים רחוקות, ומשמשות לרוב לקידום אינטרסים צרים או למשיכת תשומת לב תקשורתית. עם ההצעות המוזרות יותר, אפשר למנות הצעה לחייב יום שבתון לכל כלי הרכב בישראל (ח"כ יעקב מרגי), חיוב לבישת אפוד זוהר לכל הולך רגל בדרך בינעירונית (ח"כ שי חרמש), ופטור מתשלום אגרת רדיו בכלי רכב לחרשים (ח"כ זבולון אורלב).