השנה 1487. בת המלוכה, לוקרזיה ד'אסטה, נישאת בשעה טובה לאניבאלה בנטיבוליו, הלורד האזורי של בולוניה (עיירה באזור אמילייה רומאנה, שבמרכז איטליה). "שף החצר", שממונה על הקייטרינג של האירוע המכובד, מתרשם במיוחד מהתסרוקת של הלורד לוקרדיה, שמזכירה לו שרוכים ארוכים של פסטה, ושואב מתוכה את ההשראה לפסטה שהוא מכין לחתונה.
כיוון שחיתוך פסטה בצורה מדויקת, שתיצור אטריות ארוכות ברוחב סנטימטר, היה חסר תקדים, השף פשוט קרא לה "לחתוך", וזה למעשה פירוש המילה טליאטלה. מאז הפכה הטליאטלה לפסטת הדגל של אזור אמילייה רומאנה, שהוא גם האזור הקולינרי האהוב עלי באיטליה, משם מגיע אלינו הפרמזן, החומץ הבלסמי, הפרושוטו וכמובן רוטב הבולונז המפורסם.
בגלל צורתה האלגנטית, הטליאטלה מצאה את עצמה גם בתפריטים אקסקלוסיביים של מסעדות היוקרה, בשילוב עם חומרי גלם אליטיסטיים כגון פטריות כמהין או ביצי דגים.
בגלל שהיא רחבה יחסית ובשרנית, אך עם זאת מעודנת ואלגנטית, הטליאטלה מתאימה לטעמי הפטריות וארומת האדמה של הכמהין.
מנה בולונזית מסורתית, עם קרעים של פרושוטו (אפשר להמיר גם בחזה אווז מעושן), שטעמתי כשהייתי בבולוניה. לדעתי זו מנה המדגימה בצורה הברורה ביותר את היופי והגאונות שבפשטות הקולינריה האיטלקית.
המרכיבים (ל-4 מנות):
500 גרם פסטת טליאטלה יבשה
150 גרם נקניק פרושוטו פרוס דק, או חזה ברווז מעושן
3 כפות חמאה צהובה
7 שיני שום, פרוסות דק ככל האפשר
1/4 כוס יין לבן יבש
שמן זית כתית מעולה

(צילום: דנה קופל)
אופן ההכנה:
500 גרם פסטת טליאטלה יבשה
50 גרם תערובת פטריות יער מיובשות
3 כפות חמאה צהובה
1/2 כוס יין לבן
50 גרם גבינת פרמזן מגוררת
מלח
פלפל שחור גרוס
שמן זית כתית מעולה

(צילום: דנה קופל)
אופן ההכנה:
יוגב ירוס הוא השף של מסעדת "מל ומישל"