בנק ישראל: הגירעון יעלה ל-30 מיליארד שקלים

לממשלה החדשה שתקום צפוי כאב ראש בדמות אישור תקציב 2009 תוך 45 יום מהשבעת הממשלה. בבנק ישראל מעריכים, כי העברת התקציב במתכונת שאושרה בממשלה היוצאת תביא לחריגה של כ-24 מיליארד שקל משיעור הגירעון המותר בחוק

לממשלה החדשה שתקום צפוי כאב ראש רציני אחרי הבחירות. זאת בשל הצורך לפתוח ולבנות מחדש את תקציב 2009 ולהתמודד עם נתוני פתיחה חדשים וגרועים מאלה שהיו לממשלה היוצאת בעת אישור התקציב בממשלה, לפני שנפל בכנסת. על מנת  לאשר את הצעת התקציב בממשלה ובכנסת, מוקצבים לממשלה 45 יום בלבד מתאריך השבעתה - אחרת יתקיימו בחירות חדשות.

 

• 2.4 מיליארד שקלים יוקצו להחזרת צה"ל לכשירות
• הגירעון גדל ב-2008 ל-15.2 מיליארד שקל

 

מהדו"ח של בנק ישראל על דיוני הריבית שפורסם היום (ב') עולה ההערכה, כי העברת התקציב במתכונת שאושרה בממשלה תגרום לעלייה דרמטית של הגירעון בתוצר בכ-30 מיליארד שקל - חריגה של כ-24 מיליארד שקל מהגירעון המותר בחוק (פי ארבע - 4.1% מיעד הגירעון - לעומת תקרה של 1% ביעד הגירעון שנקבעה ל-2009).

 

הבנק מציין כי עד סוף השנה שעברה הגירעון הכולל כבר חרג מהתקרה היורדת בהדרגה אשר עמדה אז על 1.6% והסתכמה בכ-14 מיליארד שקל. אלא שחריגה זו היתה מזערית, כ-4 מיליארד שקל בסך הכל, בגלל ירידה של 5 מיליארד שקל בהכנסה הצפויה ממסים, שהתקזזה עם תת ביצוע של 1.2 מיליארד שקל בתקציב ההוצאות.

 

כלכלנים מחוץ לבנק העריכו היום, על סמך נתוני הדו"ח, כי התמונה התקציבית הקודמת שתקבל את פני הממשלה הבאה, תאלץ אותה לזרוק לפח את הצעת התקציב שאישרה קודמתה. הוצאות המלחמה בדרום והמאבק במשבר הכלכלי מול המשך הירידה בהכנסות ותחזית הצמיחה השלילית ב-2009, יחייבו אותה לבנות את התקציב מחדש על יסודות שונים מהמקובלים באוצר. הוונה בעיקר להגדלת שיעור ההוצאה הממשלתית מעבר לחריגה המותרת הקיימת של 1.7%, כ-5.3 מיליארד שקלים, ממסגרת התקציב.

 

לא תרצה להסתכן במשבר פוליטי

לפי הערכת הכלכלנים, החריגה הנדרשת והמוגדלת בהוצאות עלולה להגיע לכ-4%-5% ממסגרת התקציב הכולל (313 מיליארד שקלים) , כלומר חריגה בסך 15 מיליארד שקל לפחות. זאת, אם הממשלה החדשה לא תרצה להתחיל את דרכה ברגל שמאל ולהסתכן במשבר פוליטי באמצעות קיצוץ כואב בהוצאות החברתיות שיעמידו בסימן השאלה את העברת התקציב בכנסת כמו את עצם קיומה.

 

הממשלה תאלץ לצמצם את מסגרת ההוצאות לבל יתנפח הגירעון הכולל, אחרת כיסוי הגירעון יחייב גיוס הון יקר שישפיע על המוניטין של ישראל בעולם ועל המערכת הכלכלית כולה. הנגיד הזהיר את הממשלה מסכנה זו שתאיים על המוניטין של ישראל בשווקי ההון וכבר המליץ לרדת מהתכניות להפחתת המסים. אמצעים אחרים הם קיצוץ שכבות שומן קיימות בתקציב, כמו במערכת הביטחון.

 

החלטת הריבית לא התקבלה פה אחד 

בנק ישראל מגלה עוד בדו"ח, כי ההמלצה לנגיד על ההורדה הדרמטית של ריבית פברואר ל-1% לעומת 1.75% בינואר - לא התקבלה פה אחד. ארבעה מחברי ההנהלה שהשתתפו בדיון המליצו על הורדה של 0.75% לעומת החמישי שהסתפק בהורדה של 0.5%. הוא טען שהורדת הריבית במינון גבוה שמקרבת אותה לסף התחתון, עלולה להקשות על תפקוד המערכת הפיננסית ולהביא לשינויים מהירים בשער החליפין שיפגעו באמינות המדיניות המוניטרית.

 

הרוב סברו לעומתו כי הסיכונים במינון זה אינם רבים לעומת התועלת שיביא לעידוד הצמיחה, כולל התרומה להחלשות השקל כתוצאה מהחזרת האינפלציה לתחום היעד (1-3% לעומת צפי שלילי). הם הדגישו כי הצעד הדרמטי יתרום לחיזוק יכולתו של המשק להתמודד עם השלכות המשבר העולמי על המשק שמתבטאים בירידת הביקושים ליצוא והצריכה המקומית. דעתם התחזקה מהצעד הדומה שנקטו הבנקים המרכזיים בעולם.

 

בדיון עלו גם הצעדים שנקט הבנק במטרה לשפר את הנזילות במערכת הפיננסית כמו בהקטנת הספיגה של עודפי הנזילות באמצעות הנפקות המק"מ, בהוספת הלוואות למערכת הבנקאית במכרזים לטווחי זמן ארוכים משבוע, והקטנת המרווח לבנקים המסחריים בחלון האשראי ובחלון הפיקדונות. באותו מעמד עלתה גם האפשרות שבמידת הצורך (כמו לאחר שהריבית תגיע לרצפת האפס) הבנק יפעיל "כלים נוספים" המקובלים בבנקים המרכזיים בעולם, להרחבת הנזילות במערכת הפיננסית.

 

דו"ח הבנק לא מפרט את מהות הכלים, אלא מסתתר מאחורי ההגדרה של "מדיניות הקלה כמותית". משמעותה - הגברת הנזילות באמצעות רכישת "נכסים" בשוק ההון המותרים לבנק לפי החוק, בעיקר של אגרות חוב מכל הסוגים, ממשלתיות וקונצרניות, כפי שהוברר בשבוע שלאחר החלטת הריבית.