מחפשים חוצנים באינפרא-אדום

הפיסיקאי פרימן דייסון טען שציביליזציות מחוץ לכדור הארץ עשויות להשאיר סימן לקיומן, קרינה תת-אדומה שנפלטה ממעטפת שהוכנה לקליטת אנרגיה סולרית. שני טלסקופים מיוחדים של נאס"א מחפשים אחר קרינה זו

בשנת 1960 הציע הפיזיקאי פרימן דייסון (Dyson) דרך אפשרית לאיתורן של ציביליזציות מתקדמות בחלל הרחוק. דייסון טען שציביליזציות כאלה יבנו בשלב כלשהו של התפתחותן מעטפות כדוריות ענקיות שיקיפו את שמש האם שלהן. מעטפות אלה אמורות לקלוט את האנרגיה הסולרית הבוקעת משמש האם וכך להפיק ממנה אנרגיה בקנה מידה עצום, שיכול לספק את צרכיה של ציביליזציה מתקדמת. מקור החומר שממנו תיבנה המעטפת הכדורית אמור להיות כוכב לכת שיפורק במיוחד לשם יצירת המעטפת.

 

לא דייסון ולא מדענים אחרים שטיפלו בנושא נתנו את דעתם על סוג החומרים שמהם תיבנה המעטפת, והאם יהיה זה כוכב לכת אחד או יותר שיהיה צורך לפרק − אך ייתכן מאוד שגם כוכב לכת אחד יספיק, משום שהמעטפת תוכל להיות דקיקה מאוד, דבר שיאפשר לעטוף את השמש כולה. מעטפות כדוריות אלו קרויות על שמו של דייסון – כדורי דייסון (Dyson Spheres). אמנם, קרינת השמש תפגע במעטפת הכדורית ותיחסם על-ידה, אך למרות זאת לא כל הקרינה תהיה כלואה בתוך הכדור: זאת משום שחלק ממנה יהפוך לקרינה תת אדומה. קרינה תת אדומה זו תיפלט למרחבי החלל, וצופים שיימצאו מחוץ לכדור דייסון יוכלו לגלותה.

 

צילום אינפרא-אדום של קבוצת אוריון שעשה IRAS בשנת 2005 (צילום: באדיבות נאס"א)

 

בשנת 1983 שוגר לוויין בשם אירס (IRAS - Infrared Astronomical Satellite), שמיפה את השמיים בתחום אינפרה-אדום. אירס זיהה 250,000 מקורות קרינה תת אדומה. כמה חוקרים ניסו להשתמש בלוויין זה כדי לגלות כדורי דייסון, אך לשווא. פיזיקאי בגמלאות ששמו ריצ'רד קריגן (Carrigan), שעבד במעבדת המאיץ הלאומית על שם פרמי באילינוי שבארצות הברית, עבר לאחרונה באופן יסודי ומפורט על הנתונים שהעביר איראס. קריגן גילה שכמעט כולם אינם מתאימים להיות כדורי דייסון, אך ייתכן ש-17 מתוכם הם כדורי דייסון. ואולם על פי דבריו של קריגן עצמו, אפשר להסביר בקלות את כל 17 המקורות הללו גם באופן שונה מכדורי דייסון. כך, לדוגמה, הם עשויים להיות ענני מימן המקיפים את השמשות, או אבק האופף שמשות עתיקות.

 

בעיה נוספת שהעלה אדוארד צ'רצ'וול (Churchwell), אסטרונום מאוניברסיטת ויסקונסין, היא שהלוויין אירס אינו מדויק דיו כדי להבחין בין כוכבים בודדים, במיוחד באזורים צפופים בשמיים כגון מישור שביל החלב (הנראה לעינינו כרצועה לבנה המשתרעת לאורך שמי הלילה). מה שמזוהה כמקור אור עלול להיות, למעשה, הסיכום הכולל של שטפי האור המגיעים מכוכבים רבים ולאו דווקא מכוכב בודד אחד.

 

דן וורטימר (Werthimer), מדען בכיר בפרויקט Search for Extra-Terrestrial) SETI Intelligence), הפרויקט לאיתור חיים אינטליגנטיים מחוץ לכדור הארץ, מקווה שטלסקופ החלל שפיצר (Spitzer) יסייע בגילוי כדורי דייסון. שפיצר שוגר בשנת 2003 ומטרתו לעקוב אחרי גרמי שמיים בקרינה תת אדומה, והרזולוציה של התמונות המתקבלות באמצעותו גדולה פי 60 מזו של אירס.

 

כך או כך, 17 העצמים שלגביהם קיימת אפשרות להיותם כדורי דייסון כבר התווספו לרשימת העצמים המעניינים של פרויקט SETI, לשם המשך בדיקתם באמצעות קרינת רדיו הנפלטת מהם וכן באמצעות אותות לייזר שאולי נפלטים מהם.

 

הכתבה התפרסמה בגיליון פברואר של המגזין "גליליאו וחידושים"