אני נשואה שנים רבות, עם ילדים בוגרים. בעלי היה בחו"ל ופגש שם מישהי. נוצרה ביניהם מערכת יחסים קצרה, כולל יחסי מין. אין המשך לקשר הפיזי ביניהם, אבל הם נשארו בקשר טלפוני, בעלי לא מעוניין לסיים את נישואינו ולא מעוניין ללכת לטיפול זוגי. הוא טוען שהבעיה אצלו והביע את רצונו ללכת לטיפול, רק שעדיין זה לא יצא אל הפועל. אני מעונינת ללכת לטיפול, כי זה לא יוצא לי מהראש ואין לי עם מי להתייעץ (לא שיתפתי אף אחת מחברותי או משפחתי במועקה הזאת).
האם חשוב ללכת לאותו מטפל למרות שכל אחד מאיתנו בעצם יילך בנפרד, או שזה לא משנה? כי אם זה חשוב, אני צריכה לחכות ולראות לאיזה מטפל-יועץ הוא יילך ואז ללכת לשם גם אני.
קודם כל, להיות במצב בו את מגלה שלבעלך היה רומן, בין אם קצר או ארוך, זו אחת החויות הקשות והמטלטלות לכל אדם. לכן, אין מה להתפלא שאת מוטרדת ולא מצליחה להוציא את זה מהראש שלך. המצב שאת מתארת אופייני למשבר שאחרי הבגידה: הבוגד רוצה להעביר דף, לשכוח, למחוק את האירוע כמה שיותר מהר, ואילו הצד הנבגד מתעקש ללבן את הדברים, להבין, לבטא רגשות ולהעמיק. המצב שלכם שונה, הצרכים כרגע שונים, אבל הטיפול צריך לתת מענה לכל הצרכים השונים.
בדרך כלל, מומלץ דווקא טיפול זוגי במצב של בגידה, טיפול שבו שני בני הזוג באים יחד ומנסים להבין את המשבר: מדוע זה קרה? כיצד ממשיכים הלאה? איך משפרים את הקשר ואת האמון? אלה שאלות זוגיוֹת, שדורשות שיתוף פעולה ודיאלוג משותף. אם לבני הזוג אין יכולת נפשית לשבת יחד בחדר הטיפול, ניתן לפחות חלק מהזמן לקיים פגישות אישיות עם המטפל. אבל בתשובה לשאלתך - חשוב שזה יהיה אותו מטפל/ת, כדי שיהיה מישהו שיוכל לגשר ביניכם ולראות את התמונה השלמה.
בתחום הטיפול הזוגי והמשפחתי, הבגידה נתפסת כמשבר שקורה לשני בני הזוג. גם אם הוא זה שפעל ועשה, שניכם יחד בסירה הזו ורוצים לעבור יחד את המשבר ולצאת ממנו מחוזקים.
נכתב בערוץ יחסים לא מעט על בנושא בגידה והתמודדות איתה. את מוזמנת לקרוא וגם לתת לבן זוגך לקרוא, להתחיל לחשוב יחד מדוע התרחשה הבגידה.
לאחר שתחליטו על המטפל/ת ותקבעו איתו, אתם יכולים להעלות את השאלה ששאלת ולהחליט יחד איתו אם הפגישות יהיו אישיות, זוגיות או משהו משולב. הכל לפי הצרכים והמצב הרגשי והזוגי שלכם לאורך התהליך.
בהצלחה!
אם טרם - הקליקו כאן