עולם התעופה כמעט ולא השתנה ב40- השנים האחרונות, אבל המומחים מעריכים שבעשורים הבאים הוא יחווה כמה קפיצות טכנולוגיות רציניות. מתחזיות שמשורטטות בימים אלה, ניתן ללמוד שבעוד 90-80 שנה ייראה עולם התעופה כמו משהו שכיום אפשר לחשוב עליו רק במונחי מדע בדיוני. יותר ויותר שדות תעופה ייבנו על שטחי ים מיובשים, המטוסים יהפכו לענקים על-קוליים שיטוסו במהירות גבוהה ממהירות הקול ויקצרו מאוד את משך הטיסות, הטייסים ייעלמו, מושבות חלל יהיו יעדי תיירות מבוקשים.
התיאור הדמיוני שתקראו מבוסס על שיחות אמיתיות עם מומחי תעופה ועל כיווני הפיתוח הקיימים כיום בתחום המטוסים והציוד התעופתי. אחד מהפיתוחים הוא ייצור מטוסים מחומרים מרוכבים, שהם תחליפי מתכת קלי משקל וחזקים. מטוס הבואינג ,787 שיטוס כנראה בסוף השנה הנוכחית, כבר בנוי מחומרים כאלה.
דצמבר .2094 בנמל התעופה מול חופי ת"א ממשיכים לנחות בנמל התעופה הימי מטוסי הענק מדגם בו-באס ,9090 שבכל אחד מהם 1,000 מושבים. מטוסים אלה תוכננו יחד על-ידי מומחי בואינג האמריקאית ואיירבאס האירופית, שמוזגו ב2050- בגלל תחרות עם יצרני מטוסים סיניים ש"שברו" את השוק.
המטוסים לא חונים ליד בית הנתיבות הקטן. הנוסעים יוצאים מ8- דלתות המטוס למעין מסועים שקופים, המחוברים לכלי רכב ענקיים, כל אחד מהם מכיל 200 נוסעים עם תיקי היד שלהם. המנועים החשמליים שקטים, והכלים נעים אל הטרמינל השקוף, המצופה בפנלים סולאריים המספקים לו את כל האנרגיה.
טיסת חברת התעופה ג'ט אייר נחתה זה עתה מניו-יורק אחרי טיסה של חמש שעות. המטוס העל-קולי, שעשה את דרכו לישראל במהירות כפולה ממהירות הקול, נראה קצת מיושן לעומת מטוס הבו-באס .9090 הבו-באס 9090 אמנם לא על-קולי, אבל פרט לכך הוא המילה האחרונה. ג'ט אייר מתקשה להציע את טיסותיה העל-קוליות, למרות שהן קצרות יותר, מול הפינוקים להם זוכים הנוסעים במטוס הענק. לא לכולם המהירות היא החשובה ביותר.
הבו-באס 9090 הענק, התת-קולי והדו-קומתי, בנוי מחומרים מרוכבים קלי משקל, מה שאיפשר לבנות אותו בצורה כמעט שקופה, בלי צורך בתאורה החשמלית. מערכת בתא הטייס מאפשרת לשלוט בשקיפות החלונות והגג.
מחשב מנהל את כל הטיסה. ב2090- עזב אחרון הטייסים את תא הטייס. מיד אחרי שהנוסעים יורדים מהמטוס מחוברים אליו שני צינורות לחץ שמתחילים להזרים למכליו דלק לטיסה חזרה. שמן הדגנים המיוחד, שהגביר את היעילות של מנועי המטוסים, מוזרם למיכלים בתוך רבע שעה.
באותה שעה בדיוק החלו נוסעי ג'ט אייר לניו-יורק להגיע ברחפות ענק לטרמינל. מערכת ניטור בחנה מרחוק את מזוודות הנוסעים, שהוכנסו מיד למערכת מסועים מיוחדת היישר לתא המטען. במקביל צעדו הנוסעים אל שערי היציאה, אחרי שהמערכת הביומטרית זיהתה אותם תוך כדי צעידה וסרקה את גופם כדי לאתר חפצים חדים.
בתוך המטוס התיישבו כמעט כל הנוסעים במושביהם. שבב אלקטרוני זעיר בכרטיס העלייה למטוס יצר על המסך מול כל מושב את ההעדפות של כל נוסע. על מסך המגע הדקיק נכתב מי מעדיף מה לארוחת הבוקר, ולאחר מכן הופיעה רשימת הסרטים שיוקרנו על המסך האישי על-פי הרשימה שהקליד כל נוסע למחשב בעת הזמנת הכרטיס.
מתקן ה"רתימה" נסגר סביב מותני הנוסעים וכתפיהם בעדינות כדי לשמור עליהם מבלימה פתאומית בהמראה. המטוס הענק ניתק מהמסלול מהר מאוד. המטוס נסק במהירות יחסית לגובה של כ20- ק"מ, הרבה מעל לכל השפעה של מזג אוויר. נוסעים רבים הספיקו לנעוץ את מכשירי התקשורת שלהם לפתח מיוחד במערכת ה"גלובל לינק" האישית שבכל מושב. בכך התחברו למערכת תקשורת לוויינית בעלת פס רחב, שאיפשרה גלישה מהירה במערכת ה"סופרנט," אליה כולם מחוברים על הקרקע. מחקר העלה בבירור כי הנוסעים רוצים לחבר את מכשיר התקשורת האישי הקטן - המשדר ישירות לאוזן באמצעות שבב מיקרוסקופי שנשתל מתחת לעור - למערכת המתקדמת של המטוס. חיבור כזה מאפשר שיחה עם כל מערכת טלפון על הקרקע.
באותה עת החלו ההכנות לטיסה בת 5 השעות לניו-יורק. חלק מהנוסעים כבר היו בטרמינל. אחרים המשיכו להגיע מכל הארץ לרחבה צדדית באמצעות מוניות אוויר המבוססות על מדחפים פנימיים. מה שהחל ב2010- כתוכנית "פרועה" של כלי טיס שנועד לפינוי פצועים משדה הקרב, הפך בתוך 30 שנה לכלי טיס יעיל ושקט המסוגל לנחות בכל מקום כי אין לו מדחף חשוף.
במטוס השלים מנהל הטיסה את ההכנות. ההעדפות של כל נוסע הופיעו כבר במחשב השירות של המטוס. בתא המטען בנה מחשב אחר את מנות האוכל לכל נוסע על-פי העדפותיו. לאחר מכן הועמסו המנות על מעין עגלת שירות מיוחדת. זו תעבור במהלך הטיסה במעברים ותניח בזהירות את המנות על מגשי הנוסעים באמצעות זרוע עדינה, המניחה את מנות האוכל והשתייה בדייקנות לפני הנוסעים.
חמש שעות אחרי ההמראה נחת מטוס הארו שהמריא מת"א כמתוכנן בניו-יורק. בטרמינל הענק התנהלו הדברים במהירות. מחשבי הנמל טיפלו בכל נוסע ובכל יחידת מטען אישי במהירות. חלק מהנוסעים הוסעו באמצעות משטחי הסעה אל שערי היציאה לטיסות המשך. "כריות אוויר," שיטה שפותחה במקור ב2045- לצורך הסעת מטענים כבדים על כבישים ראשיים, יושמה גם כאן. סילוני אוויר גרמו למשטח לרחף מעל רצפות הטרמינל. שקט ויעיל.
כל הנוסעים שלפו את מכשירי התקשורת האישיים מיד עם הנחיתה. המכשיר המתקפל נפתח ועל המסך שלו הוצגו פרטים על טיסות ההמשך. כמה מהנוסעים הוסעו על גבי משטחי ההובלה לשני שערי יציאה. מכאן ממריאים למלון החלל של רשת "סושני" היפנית, שכבשה את עסקי הנופש בחלל.
עסקי התעופה ב2094- פורחים. רווחי חברות התעופה עצומים, מאז שעברו כולן לשימוש בדלק ביולוגי. בספרי ההיסטוריה קראו חלק מהמנהלים על התעופה בתחילת המאה ה.21- "מזל שלא היינו בעסק אז. היה קשה", אמר אחד מהם.