מחדל: חייל שהואשם כי ירה בעצמו יוכר כנכה

שורת תקלות וליקויים בתפקוד החוקרים שבדקו את נסיבות פציעתו של ריזקאללה אבו-חליל ב-2006, אילצה את בית הדין הצבאי ביפו לזכותו מאישום כי ירה בעצמו כדי לזכות בתמלוגים. מכנסיו של אבו-חליל אפילו לא נלקחו למעבדה

חנן גרינברג פורסם: 15.02.09, 15:08

חייל צה"ל ריזקאללה אבו-חליל, שהואשם כי ירה ברגלו על-מנת לזכות בהקלות בשירות ובתמלוגים לאחר שחרורו, זוכה היום (יום א') בבית הדין הצבאי ביפו בגלל מחדלי חקירה. בין היתר, קבעו השופטים כי החוקרים לא שלחו את מכנסיו המגואלות בדם של אבו-חליל לבדיקת נסיבות הירי וכשביקרו בזירה לא חיפשו אחר הקליע. כפועל יוצא מההחלטה, יזכה אבו-חליל להכרה כנכה צה"ל על כל המשתמע מכך.

 

המקרה התרחש בסוף 2006 בבסיס בצפון הארץ. אבו-חליל נמצא כשהוא ירוי ברגלו השמאלית והובהל לבית החולים זיו בצפת. הוא טופל ולאחר מכן שוחרר מצה"ל. כעבור כשנה החליטה הפרקליטות הצבאית להאשים אותו בעבירה של הטלת מום. כתב האישום הושתת כולו על עדות של חייל אחר שסיפר כי שמע את אבו-חליל מספר על רצונו לפגוע בעצמו כדי להשתחרר.

 

מכתב האישום עלה כי אבו-חליל ביצע את הירי באופן מכוון באמצעות נשקו האישי, על-מנת לממש את רצונו לזכות בתמלוגים המגיעים לו לכאורה כנכה צה"ל. משפטו נמשך יותר משנה ובמהלכו העידו בפני בית הדין גם כמה מחבריו של אבו-חליל ליחידה וגורמי רפואה שטיפלו בו. אבו-חליל עצמו טען באמצעות פרקליטו, עו"ד ויסאם נבואני, כי איבד את זכרונו מהאירוע.

 

הרכב השופטים בראשות סא"ל מאיה הלר זיכה את אבו-חליל מחמת הספק ובכך למעשה אישר את ההכרה בו כנכה צה"ל. בהכרעת הדין, המתפרשת על-פני 19 עמודים, פרטו השופטים את סדרת הליקויים בחקירה. לדבריהם, מבדיקת נשקו האישי של אבו-חליל ניתן אמנם לקבוע כי הקליע נורה מהנשק, אולם לא ניתן לקבוע מי ירה בנשק ואם מדובר בירי בשוגג או במכוון.

 

השופטים ציינו כי חוקרי המשטרה הצבאית התרשלו במילוי תפקידם. הם לא חיפשו אחר הקליע, לא בדקו את מיקומם של כתמי הדם בחדרו של אבו-חליל ולא קישרו בין הכתמים למיקומו של החייל. כמו כן, מכנסיו של אבו-חליל לא הועברו לבדיקת מעבדה לאיתור שיירי פיח או סימני חריכה.

 

עוד עולה מהכרעת הדין כי החייל שהתוודה על כוונותיו של אבו-חליל ושהה יחד עמו בחדר, לא נחקר תחת אזהרה ולא נבדקה אפשרות שאולי מדובר בפליטת כדור מצדו. יצויין כי לחובתו של חייל זה הרשעה פלילית הקשורה למשחק בנשק. בנוסף, לא נבדק אם אבו-חליל עצמו הוא שמאלי או ימני, כדי לנסות ולאמת אם ירה בעצמו או נורה.

 

"חשד כבד רובץ לפתחו של הנאשם כי ירה ברגלו על מנת להטיל מום בגופו, דהיינו לזכות בהכרה כנכה צה"ל. אולם, גורמי החקירה לא סייעו לנו להגיע לחקר האמת בתיק זה. עקב כך, נותר ספק סביר באשר לאשמתו של הנאשם", סיכמו השופטים. הכרעת הדין הועברה למפקד המשטרה הצבאית ולתובע הצבאי הראשי להפקת לקחים.