מפעל המסעות החינוכיים לפולין חוצה מחנות והגדרות דתיות, ומשתתפות בו גם קבוצות תלמידים מישיבות תיכוניות ואולפנות לבנות. כעת, חודשיים בדיוק לפני יום השואה, קובע הרב שלמה אבינר כי הביקור במחנות ההשמדה אסור "מבחינה דתית-הלכתית ומבחינה אנושית", וקורא להימנע מכך. עם זאת מבהיר הרב כי אם בית הספר מחליט לקיים את המסע ניתן להשתתף בו, ולפי שיטתו: "המחנך נושא באחריות וצריך לסמוך עליו. אני מתכוון לאלה שהבחירה אם לצאת לפולין נמצאת רק בידיהם".
אבינר, מבכירי הרבנים בציונות הדתית, מפרסם בעלון תנועת 'מעייני הישועה' שו"ת סלולרי בו קבע כי הנסיעה לפולין היא דבר "לא טוב" בגלל איסור היציאה מהארץ ו"מתן פרנסה לרוצחים". בשיחה עם ynet הסביר: "כידוע, מותר לצאת מארץ ישראל רק לצורך מצווה, אך ביקור במחנות השמדה לא מוגדר הלכתית כמצווה. יש אנשים חשובים ורבנים גדולים שלא ביקרו שם. אם זו הייתה מצווה הרי היה צריך לומר שחייבים לבקר פעם בחיים או פעם בשנה ולהגדיר בדיוק איך בדיוק מקיימים אותה".
"ברור שצריך לזכור מה שקרה בשואה", מדגיש הרב, "אבל בשביל זה יש סרטים וספרים ויד ושם ואפילו יש עדויות חיות של ניצולים שעדיין אפשר לשמוע". ומה עם החוויה הרגשית? "אמרתי פעם למחנכים שבכל מקרה אחרי חצי שנה הרושם נעלם, כמו כל דבר רגשי שיש לו חיי מדף קצרים. הם חייכו ואמרו לי שכבר אחרי שלושה שבועות הוא נעלם".
"חינוך זה לא מתמטיקה, אבל הולכים לפי הרוב", מסכם הרב אבינר, "אף מחקר לא הוכיח שלפרויקט הזה, שמשקיעים בו כל כך הרבה כסף, יש תועלת חינוכית. יש כאלה שהחוויה הזו דווקא קשה להם מאוד והם חוזרים משם מזועזעים ממש".
עוד הוא טוען כי הפולנים היו שותפים לנאצים, ולכן אסור לפרנס אותם בביקור במחנות ההשמדה. "אני לא מעסיק את הראש שלי בשמירת טינה נגד הפולנים", אמר, "אבל לא צריך הפוך - לפרנס אנשים שנתנו להקים מחנות השמדה אצלם ועכשיו עוד ירוויחו. הם לא חברים שלי ואני לא רוצה לפרנס אותם".
לדבריו, "לא במקרה הגרמנים מיקמו את המחנות בפולין. הם ידעו שהעם לא יעשה כלום. הרי היה די באדם אחד כדי לפוצץ את פסי הרכבת. למה זה לא נעשה? כי כולם אמרו 'יופי'. חייכו ואמרו שמה שהיה צריך להיעשות נעשה סוף-סוף על ידי הנאצים. הרבה יהודים שברחו משם נרצחו בחוץ על ידי המחתרת הפולנית. כשהיהודים חזרו לעיר עשו להם פוגרום וישבו בבתים שלהם. עד היום מתנהלים משפטים נגד פולנים שגנבו להם בתים. רצחת וגם ירשת?".
הרב אבינר טוען עוד כי "זה לא בסדר שבית ספר יארגן מסע שרק תלמידים עשירים יוכלו להשתתף בו והעניים לא". עם זאת הוא הוסיף: "מי שממונה על החינוך הוא שמחליט ואני לא מתערב. אם המחנך הגיע למסקנה שזה נצרך - הוא נושא על גבו את האחריות. חייבים לסמוך עליו שהוא יודע מה הוא עושה".