מסע בין אסטרואידים

האסטרולוגיה מתבססת על הכוכבים המטיילים בגלקסיה, אך מה דינם של האסטרואידים, האם גם להם יש חלק במפה של כל אחד מאיתנו? בואו ללמוד על גופים שמימיים שמשפיעים

מלבד עשרת הפלנטות ה"קלאסיות" שחשיבותן מוכרת ומקובלת על כל האסטרולוגים, ישנם מספר גופים שמימיים אשר אינם מקבלים יחס שווה מבחינת חשיבותם, כמו למשל, האסטרואידים. חשוב לציין שחלק מהאסטרולוגים אכן מייחסים חשיבות לאסטרואידים, מתוך כך שהאסטרואיד הוא גוף קטן במערכת השמש הנמצא במסלול סביב השמש.

 

באוגוסט 2006 הגדיר האיגוד האסטרונומי הבינלאומי את המונח גופים קטנים במערכת השמש, אלו גופים שאינם כוכבי לכת ואינם כוכבי לכת ננסים. מלבד קרס, האסטרואיד הראשון שהתגלה ומאז סיווגו שונה, כל האסטרואידים מוגדרים כגופים קטנים במערכת השמש. התרבות המערבית מודעת לקיומם של האסטרואידים כמאתיים שנה, אך רק לאחר שנת 1970 החלו להשתמש בהם כבעלי משמעות אסטרולוגית, היות ורק אז התפרסם האפמריס הראשון שלהם (לוחות אסטרונומיים המציינים את מיקום הכוכבים).

 

האסטרואידים הגדולים - יונו, ווסטה, קרס ופאלאס ממוקמים במעין חגורה של רסיסי כוכב. ההשערה היא שהחגורה הזו נוצרה מרסיסי כוכב לכת גדול שהתרסק, או שאולי אלו רסיסים של כוכב בלידתו אשר יתאחדו יום אחד. החגורה הזאת נמצאת בין כוכב מאדים לכוכב צדק, כך שאם נחשוב על מיקומם ועל משמעות הכוכבים שבקרבתם הם נמצאים, ניתן בהחלט לחשוב שהאסטרואידים הללו מהווים קשר אסטרולוגי בין הפלנטות האישיות לחברתיות. שמות האסטרואידים מבוססים על שמותיהן של אלות מהתרבויות היווניות והרומיות.

 

האסטרואידים הגדולים

קרס – דמטר - האסטרואיד הראשון שהתגלה, אך באוגוסט 2006 הוחלט לשנות את סיווגו לכוכב לכת ננסי. הוא התגלה ב-1 בינואר 1801 על ידי האסטרונום האיטלקי ג'וזפה פיאצי.

 

קרס היא האמא הגדולה, או העיקרון של אהבה ללא תנאי. דמטר היא אלת האדמה והתבואה במיתולוגיה היוונית וקשורה לפוריות וליבול. מקבילתה הרומית נקראת קרס (בלטינית: Ceres; נקראת גם צרס, בעיקר בארצות דוברות אנגלית) המזוהה גם כפרספונה היוונית. לאלת התבואה היה תפקיד חשוב, שכן היוונים נשענו על חקלאות לקיומם ולפיכך ביטאו את הערצתם לדמטר בפסטיבלים וחגיגות. הקשר שלה לתבואה הפך אותה בעקיפין גם לאלת הפריון.

 

על פי הסיפור המיתולגי, את פרספונה היא ילדה מזאוס. האדס, אל השאול, התאהב בפרספונה, בתה של דמטר, וחטף אותה אל השאול. דמטר, שאהבה מאוד את בתה, כעסה וכתוצאה מכך הפסיקה את צמיחת היבול והתבואה והביאה בצורת וקרה על האדמה. בני האדם, שגוועו ברעב, התחננו לאלים שישנו את רוע הגזרה וזאוס דרש מהאדס להשיב את פרספונה לאמה. האדס הסכים, בלית ברירה, אך לפני ששחרר את פרספונה, נתן לה לאכול גרעין רימון שזרע בלבה געגועים עזים ומייסרים אליו. לאחר שבלעה את הגרעין, לא יכולה הייתה פרספונה לחיות ולו שנה אחת בלי האדס. היא חזרה לאמה, אך בכל שנה הייתה יורדת למספר חודשים (כמספר גרעיני הרימון שאכלה. המספר משתנה מגרסה לגרסה) לשאול, כדי להיות עם האדס. בחודשים אלו, כאבה של דמטר היה חוזר ושוב היא הייתה מקפיאה את האדמה, העלים היו נושרים ודבר לא היה צומח. כך נוצרו החורף והסתיו. כאשר פרספונה הייתה חוזרת אליה מן השאול, הכול היה מתחיל ללבלב ולצמוח והאנשים היו קוצרים את התבואה, כך נוצרו האביב והקיץ.

 

האסטרואיד קרס שולט על במבנה המחזורי של עולם הטבע ובקצב הנשיות והפוריות, ההורות והתרבות. הגילוי בנוגע להשפעתו בשנים האחרונות הביא להתעוררות מעניינת בנוגע לאלוהות נשית, כאשר מתווסף לזה מימד נוסף הקשור למודעות ולתזונה. קרס הוא האסטרואיד הגדול ביותר, והוא בהחלט מתקשר אל נזקים. הסיפור המיתולוגי מגלה זאת, כיצד דמטר בכאבה ובצערה גרמה לכך שהעולם כולו יסבול, וזאת על מנת להשיג מחדש את מה שאיבדה. ההתייחסות אל קרס היא כבשורה או הפסד, אבל יש בו את ההבטחה שדברים יחזרו.

 

מבחינה אסטרולוגית, קרס מתאר את הדרכים בהם אנו מתייחסים לעניין הכבוד העצמי והערכה עצמית, מערכות יחסים שלנו עם ההורים שלנו והילדים שלנו, מערכת היחסים בין אמא וילד. אכפתיות, היצמדות, תלות, הפסד, הפרדה, דחייה, צער, שיתוף, עבודה ופרודוקטיביות. הוא גם מתאר חקלאות, זרעים, אספקת מזון, דיאטה, בעיות אכילה, פוריות, אוכל, צער, גדילה, התרבות, יבול, דגן, צמחים, זרעים. בכל מקום שקרס יופיע במפת הלידה זה יהיה תחום בו יהיו נוחיות ואהבה ללא תנאי. קרס מראה כיצד טיפחו והזינו אותנו בשלבים מוקדמים וכיצד אנו מטפחים אחרים. הוא שולט באופן ישיר גם על אוכל ולבוש.

 

פאלאס – אתנה - האסטרואיד השני שהתגלה, מיד אחרי קרס, על ידי היינריך וילהלם אולברס ב-28 במרץ 1802. פאלאס הוא אחד האסטרואידים הגדולים שבחגורת האסטרואידים העיקרית, ומעריכים כי מסתו מכילה 7% מהמסה של כל החגורה.

 

פאלאס-אתנה היא המלכה הלוחמת, העיקרון של יצירתיות וחכמה. אתנה (מינרווה) הייתה בתו של יופיטר, שליט האלים. בדומה למיתוסים היוונים בנוגע לאתנה, גם המיתוס הרומי מספר שמינרווה נולדה שלא בדרך הרגילה, אלא פשוט זינקה כאישה בוגרת וחמושה היטב מראשו של אביה. היא מייצגת ידע אלוהי או חכמה, והיא הביטוי הנשי של רוח האלוהות או ההבנה מושלמת. היא גם שולטת ביחסים בין אבות ובנות, ובמצבים של גילוי עריות ומערכות יחסים פוגעות, למעשה בכל אותם מקומות בהם צריך לשקם כוח שאינו מאוזן. פאלאס החכמה, האישה הלוחמת, נותנת משמעות וכיוון למאבקים של זכויות הנשים והשתחררות משליטה מדכאת של כוחות גבריים.

 

מבחינה אסטרולוגית, האסטרואיד פאלאס מתאר כיצד אנו מתייחסים ללימודים, יצירתיות, אומנות, ממשלות, פוליטיקה, ריפוי, התרחקות ממערכות יחסים, תחרות, ופחד מהצלחה. הוא מתקשר להגיון ואסטרטגיה, מקוריות, מדע, גנטיקה וביוטכנולוגיה, אמון, קונפליקטים, מערכת חיסון, צדק ואי צדק, חכמה ואינטואיציה, מאבק למען מטרות, הצלחה בעולם הגברי, חיבורים לקריירה. פאלאס במפת הלידה מראה את התחום החיים בו הכישרונות הללו צפויים להיות ואלו יכולות יבואו לידי ביטוי. הוא מדגיש את היכולת שלנו להכיר תבניות, ארגון או חוסר ארגון.

 

יונו – הרה - האסטרואיד השלישי שהתגלה, מיד אחרי קרס ופאלאס, התגלה על ידי האסטרונום הגרמני קארל לודוויג הרדינג ב-1 בספטמבר 1804.

 

יונו מייצגת את החיבור האלוהי, או עיקרון השייכות, הזיקה. יונו (הרה) אשתו של יופיטר (זאוס, מושל האלים) שולטת בתפקיד האישה במערכות יחסים, תפקיד האישה כבת ברית ושותפה. בגלל החיבור שלה לנישואים היא שולטת על חוזים והסכמים מחייבים, נישואים ומערכת חברתית פטריארכאלית, חובה והתחיבות חברתית. הצד האפל שלה שולט גם על גירושין, פרידות, חוסר נאמנות וסכסוכים בין שותפים.

 

מבחינה אסטרולוגית האסטרואיד יונו מתאר את הדרכים בהם אנו מתייחסים לעניינים של התאמה, קבלת האחר, שיתוף הדדי, אמון, קנאה, חרדת נטישה, רכושנות ויכולת התמודדות. הוא קשור לנשואים ושותפויות, ויכול לסמל את האיכויות שאנו מעריצים באנשים אחרים, משיכה והתאמה עם אחרים. יונו זו האישה או התפקיד של האישה במערכת יחסים אינטימית. גם תחום המטאורולוגיה, מזג האוויר, קשור ליונו. יונו במפת הלידה מסמל את המקום שבו נמצא סימנים המרמזים לנו היכן אנו קרובים לפגוש מישהו שאיתו נוכל לבנות יחסים ארוכי טווח או מחויבות במערכת יחסים. יונו נותן לנו אינדיקציה לגבי השותף שלנו לנישואים ולחיים משותפים, לא השותפים שאנו חושבים שאנו רוצים (על אלו אחראים ונוס ומארס), אלא השותף שאיתו אנו צריכים להיות.

 

וסטה – הסטיה - האסטרואיד הרביעי שהתגלה, מיד אחרי קרס, פאלאס ויונו. וסטה התגלה על ידי האסטרונום הגרמני היינריך וילהלם אולברס ב-29 במרץ 1807, והוא נחשב לגוף השני בגודלו בחגורת האסטרואידים עם קוטר ממוצע של 530 ק"מ ומסה מוערכת של 9% מהמסה הכוללת של חגורת האסטרואידים בכלל. מסתו ובהירותו הופכים אותו לאסטרואיד הבהיר ביותר באזור זה ולגוף היחיד, מלבד קרס, אותו ניתן לראות מכדור הארץ בעין בלתי מזוינת.

 

האסטרואיד קרוי על שמה של אלת הבית, המשפחה ואש האח במיתולוגיה הרומית - וסטה. וסטה הייתה אלת המשפחה ומקבילתה של הסטיה במיתולוגיה היוונית. היא ייצגה את העיקרון של התמקדות והתחייבות והייתה אחת האלות הנערצות, היא גם נחשבה לעדינה, רכה ורחמנית מבין האלים היוונים. וסטה מסמלת את הלהבה הפנימית, השומרת העתיקה של הלהבה הקדושה, הלהבה הקדושה מייצגת את המקור וההמשכיות.

 

מבחינה אסטרולוגית, האסטרואיד וסטה מתאר אמת רוחנית וערכים תרבותיים. הדרכים בהם אנו מתייחסים לעניינים של התמסרות, מסורת ובטחון, עבודה, מסירות, חום, משפחה, התחייבות, הקרבה, התרחקות ממערכות יחסים אישיות, נשמה, אש פנימית, מסירות לתפקיד, התחדשות, מקומות קדושים, בריאות ובית, עכבות, חוסר ביטחון וטווח של תסביכים מיניים המבוסס על הכחשה ופחד מקרבה ואינטימיות. בכל מקום שוסטה מופיעה במפת הלידה היא מצביעה על התחום שבו אנו הכי מחוייבים למטרה והיכן יכולה להיות השפעה גדולה לאנרגיות שלנו.