שאלה:
איך מכשירים מחבת "חלבי" שטיגנו בה שניצל? המחבת (בציפוי"טפלון") לא הייתה בשימוש כ 30 יום. בטעות טוגן בה שניצל ובשר.מתי ואיך אפשר להחזירה לשימוש "חלבי"? (שמ"ש, נתניה)ׂ
תשובה:
שמ"ש שלום,
הכלל הקובע בהגעלת כלים הוא "כבולעו כך פולטו", כלומר, באותה צורה שנבלע האיסור, באותו אופן גם מפליטים אותו. לכן, כלים שבלעו איסור תוך כדי בישול, או שימוש באוכל חם, נוהגים להגעילם במים רותחים.
לעומת זאת, כאשר השימוש הוא ללא נוזלים, כמו תבנית המוכנסת לתנור, או שיפוד שצולים בו "על האש", צריכה ההכשרה להיות באמצעות "ליבון חמור" של הכלי, שפירושו חימומו באש ישירה, עד שיאדים, ויצאו מהכלי ניצוצות.
הכשרה כזו, אינה אפשרית לגבי כלים מסוימים, העלולים להתקלקל במהלך ההכשרה. לכן, אין מכשירים תבניות אפיה לפסח, או כאשר "נטרפו".
לגבי מחבת, דנו הפוסקים, באופן הכשרתו, מכיוון שמשתמשים בו לפעמים ללא שמן; האם דין המחבת ככלי לבישול בנוזלים, או שימוש ללא נוזלים. רוב הפוסקים סוברים, כי השימוש בשמן לטיגון הוא עיקר השימוש, ולכן, אפשר להכשירו על יד "הגעלה" במים רותחים, כדין הכשרת כלי בישול.
שנית, ציפוי הטפלון נפגם פעמים רבות במהלך השימוש, ונוצרים בו סדקים, שקשה מאד לנקות את הלכלוך המצטבר ביניהם, עובדה הפוגמת באפשרות הכשרת כלים. (צריך שהכלי יהיה נקי לגמרי מאוכל שהצטבר בו).
מכאן, לשאלתך הפרטית. המחבת כעת אינו כשר, משום שבלוע גם טעם חלב (השימוש הרגיל), וגם טעם בשר (השניצל שטוגן), וצריך להכשירו. (לעניין זה, לא משנה שהשימוש האחרון ה"חלבי", היה לפני זמן של חודש)
אופן ההכשרה תלוי בעקרונות שנזכרו: אם נוהגים אצלכם לטגן במחבת בשמן, ואין בו סדקים – ניתן להכשירו כמו כל מחבת שדינו ככלי בישול, והיינו בהגעלה במים רותחים.
אולם, אם משתמשים בו ללא נוזלים ויש בו סדקים, ההכשרה שלו בעייתית יותר. יש הטוענים כי במקרה כזה, אי אפשר להכשיר את המחבת, כשם שאין מכשירים לפסח.
יש מקילים להכשיר באמצעות פעולה המכונה "ליבון קל". כלומר. החזקת המחבת על האש זמן קצר, עד שאם יהיה בצד השני של המחבת חוט הוא ישרף. במקרה זה צריכים לעבור על המחבת כולה, משני צידיה. ליבון כזה גם שורף את שאריות האוכל (אם נשארו בסדקים), וגם מוציאה את הטעם הבלוע. כל טוב. (משיב: הרב שמואל שפירא)