Alone in the Dark החדש: אפקט הפחד

למרות מערכת שליטה מסורבלת, Alone in the Dark: Inferno הוא משחק אימה-הישרדות מצויין, שיחזיק את בעלי קונסולת ה-Playstation 3 בנשימה עצורה לכל אורכו

רז אלקים, PC Magazine עודכן: 26.02.09, 16:20

אי שם בשנות ה-90, נקרה בדרכי המשחק Alone In The Dark. ז'אנר האימה-פעולה היה די חדש בזמנו, והוא היה סנונית ראשונה, שבישרה לנו על בואו של הפחד, או יותר נכון הניסיון להפחיד אותנו. יכולות להיות אינספור סיבות לשאלה מדוע באותה תקופה המשחק לא מילא את תפקידו, אולי מכיון שהגרפיקה לא הגיע למלוא הפוטנציאל שלה, ואולי מכיוון שה-Playstation 3 עדיין לא הומצא, אך לנו זה לא ממש משנה.

 

מכיוון שסקירה היסטורית לא תקדם אותנו, וגם לא באמת תוכל לפתוח לנו צוהר להבנת המשחק החדש, כדאי שניגש ישר ולעניין. Alone In The Dark - Inferno הוא לא גיבוב עתיק של גרפיקה תלת ממדית, או מסך חשוך ומוסיקה של היצ'קוק. זהו משחק שבנוי הלכה למעשה על הרצון העז של מפתחיו להדיר שינה מעינינו, להעביר צמרמורות בגופינו ולגרום לבת הזוג להתלונן על חוסר יחס.

 

פחד ואימה בניו-יורק

עלילת המשחק, כפי שנגלה, מתרחשת בתפוח הגדול ניו-יורק ומתמקדת באזור הסנטרל פארק. אלו מאיתנו שנוהגים לחשוב על מקומות אלו בצורה פסטורלית, יגלו עד מהרה כי טעות בידם. אדוארד קנרבי, בחור קשוח ומסוקס, שבמקרה הוא גם חוקר תופעות על טבעיות ויש לו נטייה לקלל ולרטון, ימצא את עצמו מתעורר בגורד שחקים ניו-יורקי, והוא יגלה

כי כוחות אפלים ונסתרים קורעים את הבניין לגזרים, ומאיימים להשליט תוהו ובוהו בעיר.

 

כשאנו לא ממש יודעים מי אנחנו, מה קורה לנו ואיפה אנחנו נמצאים, ניאלץ ללחום בכוחות האופל הללו, לגלות מי הם ומה מטרתם וכמובן לפטור את עצמנו ואת ניו-יורק מן הצרה הזו.

 

המשחק בנוי בצורה די מעניינית. התשובות לפתרון הבעיות יצריכו לעתים חשיבה יצירתית. האויב שלנו ימות רק כאשר הוא יבוא במגע עם אש. לכן נוכל לשפוך אבקת נפץ על כדורי האקדח - ובכך להפוך אותם לדליקים.

 

כמו כן, פרקים מסוימים במשחק די קשים למעבר, ולכן התפריט של המשחק בנוי כתפריט של DVD ונוכל לדלג על פרקים, ועדיין להבין את השתלשלות העניינים - או אפילו להציץ בפרקים הבאים.

 

מי צריך רופא כשיש ספריי?

מכיוון שהגיבור שלנו הוא אנושי, נאלץ לרפא את פצעיו בעזרת תחבושות ומעיין ספריי קסמים שאותם נישא בתוך הז'קט שלנו, אך רובנו נמצא את התהליך הזה מציק ומסורבל. כמו לכל ז'קט, מספר מקומות האחסון בו מוגבל ולכן נצטרך להפעיל חשיבה לוגיסטית בכדי להפריד בין הדברים הנחוצים ללא נחוצים.

 

הגרפיקה במשחק מוקפדת ועשויה היטב. מפתחי המשחק שמו דגש על האש שמתפשטת לכל עבר וניראה כאילו היא ממש אמיתית, עם רצון משלה. המוזיקה יוצרת לפעמים עור

של ברווז, ומומלץ להדליק את האור כשמשחקים. לא אחת תמצאו את עצמכם קופצים בבהלה, ומוודאים שאף אחד לא ראה אתכם.

 

השליטה במשחק מסורבלת. לעתים כשמנסים לפשט משהו, יוצא בדיוק ההפך. השליטה באדוארד נעשית על ידי שתי זוויות ראייה, והמעבר ביניהן פשוט רק על הנייר. קשה להבין מתי הצלחנו לשלב בין שני פריטים, ואיך בדיוק מגדירים את הכפתורים לשליפה מהירה של אותם פריטים. הזזת הסטיקים לפריצת דלתות או להנפת כיסאות מתסכלת והתגובה להזזת הסטיק לפעמים מאחרת לבוא. ייקח זמן רב להשיג שליטה מלאה על האביזרים שברשותנו.

 

השורה התחתונה

Alone in the dark - Inferno הוא משחק נהדר לימים הקרים, ובמיוחד כשבא לנו קצת לפחד. מי שניחן ביכולות קואורדינציה גבוהות או בסבלנות ונכונות ללמידה - כדאי שיכין את עצמו לשהייה ממושכת מול הקונסולה. פשוטי העם יפתחו שליטה מלאה רק לאחר שעות ארוכות. אם אתם בעלי עצבי ברזל, יכולת שליטה ועמידות בפני פחד - מומלץ.

 

מאמר זה פורסם בגיליון ינואר של PC Magazine. לרכישת מנוי

 
פורסם לראשונה 26.02.09, 16:14