בראיון בלאשה מספרת רנין על החיים בחברה דו-לאומית ("שתי החברות הכי טובות שלי, נעמי ונועם, הן יהודיות. כשהן נכנסות אליי הביתה, הן מדברות ערבית. אצלן בבית אני מדברת עברית"). על הפרידה מתייסיר, החבר הצמוד (כמעט שנה היינו ביחד, מאוד קרובים ומאוהבים, ואז נכנסתי לבית של "האח הגדול" וכנראה שהניתוק הרס לנו") וגם על הגעגועים, למרות הכל, ל"האח הגדול" ("לא חשבתי שאגיד את זה - אבל אני מתגעגעת לכל החוויה, לבית, לאנשים. זאת חוויה של פעם בחיים").