סיטרואן חוגגת 90 שנה

היצרנית הצרפתית אחראית לכמה מההמצאות הטובות (והמוזרות) ביותר בתעשיית הרכב. כמעט תמיד חדשנית, בדרך כלל מעוררת עניין וסובלת לא פעם מתדמית אמינות מפוקפקת. מציינים 90 שנה ליצרנית הרכב הצרפתית

ירון פרץ עודכן: 14.04.09, 11:18

היום אנחנו חיים בעולם בו דגמים חדשים מיוצרים, מעוצבים ומשווקים על-ידי רואי חשבון. פעם זה זה היה אחרת. ואין כמו יצרנית הרכב סיטרואן כדי להדגים את העידן של אז, זה שכנראה לעולם כבר לא יחזור. עולם בו לגאונות תכנונית ועיצובית היה מקום של כבוד בתהליך המורכב של יצירת מכונית חדשה. בעולם בו מקוריות הייתה מטבע קשה עובר לסוחר. עולם בו מורכבות מכאנית לא הייתה שם נרדף לתדמית אמינות רעועה. עולם נאיבי, בו להמצאה חסרת כל שימושיות, היה קסם כובש. עולמה של סיטרואן.

 

  • לפני תשע שנים: תערוכה לסיטרואן בפריז
  • ההיסטוריה של המכונית, במגוון פרקים
  •  

    לא כולם יודעים זאת, אך מייסדה של יצרנית הרכב היה יהודי בשם אנדרה סיטרואן, בן למשפחת מהגרים ממזרח אירופה, שנולד בצרפת. אנדרה המוכשר הפך לתעשיין מצליח, שכמו קולגות אחרים, הרוויח לא מעט בזכות המלחמה. במהלך מלחמת העולם הראשונה היה ברשותו מפעל שסיפק לצבא הצרפתי ציוד צבאי, והעשיר את חשבון הבנק שלו באופן מרשים. אך עם תום המלחמה, נותר המפעל ללא כל מוצר לייצר. הפתרון - מתחילים ליצר מכוניות. למעשה, סיטרואן היה הראשון לייצר רכב בכמויות גדולות, מחוץ לגבולות ארה"ב.

     

     

    שמה של סיטרואן הפך מוכר בכל העולם בזכות מכונית אחת גאונית - הטרקסיון אוואנט. ב-1934, בזמן הפיתוח וההכנות לייצור של הדגם המפורסם, נקלע מפעל סיטרואן לקשיים כלכליים. בעקבות קשיים אלה, השתלטה על המפעל חברת הצמיגים מישלן. שנה מאוחר יותר, החזיר אנדרה סיטרואן את נשמתו לבורא לאחר מחלה קשה. בכל מקרה, האוונט סימנה קפיצת מדרגה גדולה עבור העולם המוטורי של אותה התקופה.

     

    ראשית, שמה מלמד על תצורת ההנעה - קדמית. ולא, זה לא היה מקובל באותן שנים. מהירותה המרבית הייתה גבוהה יחסית (100 קמ"ש), ותצרוכת הדלק שלה הייתה הגיונית - 10 ק"מ לליטר. בתחילה הייתה גם תיבה אוטומטית, שהוחלפה בשלב מאוחר יותר על-ידי תיבת שלושה הילוכים ידנית. האוואנט צויידה גם במתלים עצמאיים מלפנים ובלמים הידראוליים, נבנתה עם מרכב של שתיים או ארבע דלתות, והעניקה לעולם גרסת גג נפתח וגרסה ארוכה עם תא מטען נפרד מאחור, שנפתח מבחוץ - למעשה, סדאן מודרנית. למרות מחירה הגבוה יחסית - 1,800 דולר בערך - הפכה האוואנט להצלחה היסטרית.  

     

    דגם בולט נוסף של סיטרואן היה הדה שבו, שתכנונו החל עוד בימי אנדרה סיטרואן, אך לבסוף יוצר רק לאחר מלחמת העולם השנייה - בין השנים 1949 ל-1990. אותה פלטפורמה שימשה את חברת סיטרואן למגוון דגמים נוספים, אבל לא עבור ה-DS. שנתיים לאחר הצגת הטרקסיון אוואנט, החלו בסיטרואן לשקוד על מחליפה ראויה, שתיועד לקטגוריית מכוניות הסאלון הגדולות. אבל רק ב-1955 היא הוצגה. 10,000 הזמנות של רוכשים נלהבים, שהתפעלו מהעיצוב המרשים, זרמו כבר ביומיים הראשונים. מאוחר יותר יהפוך הזרם לנהר שוטף, לאחר שהנוסעים בה יגלו איכות ללא תחרות.

     

    •  כל מה שרציתם לדעת על סיטרואן דה-שבו
    כל מה שרציתם לדעת על סיטרואן DS

     

    מערך מתלים פנאומטיים נפרדים לכל גלגל, ששינו את גובהם, איפשרו לא רק נוחות גבוהה, אלא גם התנהגות כביש מעולה ויכולת בלימה יוצאת דופן. ראוי רק לציין כי בניגוד לתחכום המרכב והמתלים, ה-DS זכתה למנועה המיושן של הטרקסיון. היא המשיכה להתגלגל מפס הייצור עד אפריל 1975, כמעט שנתיים לאחר שהוצגה מחליפתה - ה-CX. בקטגוריה נמוכה יותר, הציעה סיטרואן בתחילת שנות ה-70 את ה-GS, מכונית משפחתית בגודל בינוני, עם עיצוב שהזכיר את ה-DS ועם מגוון תכונות דומות. אף היא נהנתה ממערך מתלים פנאומטיים, נוחות נסיעה מרשימה והתנהגות כביש טובה.

     

    אבל שנות ה-70 לא הטיבו עם סיטרואן. משבר הנפט שפרץ בשנת 1973 (מלחמת יום כיפור), גרם לפשיטת רגל ולסיום תהליך ההשתלטות של פיז'ו, ב-1976. מהלך זה ישנה את פניה לעד.

     

    תחת כנפי פיז'ו

    רכישתה של סיטרואן על-ידי פיז'ו, נעשתה למעשה בלחץ ממשלת צרפת, שדאגה מפיטורים המוניים ואבטלה. פיז'ו לא בזבזה זמן, וערכה ניקוי יסודי בסיטרואן לאחר הרכישה. היא זנחה מיידית מכוניות לא ריווחיות כמו ה-DS וה-SM הכמעט-אקזוטית (שיוצרה בשיתוף מזראטי האיטלקית), המשיכה את ייצור ה-GS וה-CX, אבל פיתחה פלטפורמות חדשות - אחת מהן היא סיטרואן ויזה, שחלקה פלטפורמה עם פיז'ו 104 הקטנה.

     

    למעשה, מכאן ואילך עשתה סיטרואן שימוש בפלטפורמות ומכלולים מכניים משותפים עם פיז'ו. הסיטרואן BX שהוצגה ב-1982, חלקה רצפה, מנועים ותיבות הילוכים עם פיז'ו 405, שעתידה לצאת ב-1988. יחד עם זאת, הבינו בפיז'ו כי כדאי להם לשמור על ייחוד מסוים במכוניות המותג סיטרואן. לכן המשיכו להשתמש במתלים פנאומטיים מדי פעם, ובעיצוב שונה. אלינו הגיע מגוון רחב של דגמים, ולא במקרה נוצרה בארץ עדת מעריצים נאמנה. כאלה שליוו את סיטרואן מימי הדה-שבו, דרך ה-GS וה-BX, ועד לדגמים העכשוויים.

     

    אין ספק כי סיטרואן חרטו על דפי ההיסטוריה המוטורית ציוני דרך רבים, כתוצאה מחדשנות טכנולוגית ועיצוב פורץ דרך. כרגע נותר בעיקר להתרפק על העבר, 90 שנה לאחור.

     

    מכירים עוד סיפורים מעניינים על סיטרואן? יש לכם חוויות מהסיטרואן המשפחתית? ספרו לנו בתגובות

     

     
    פורסם לראשונה 14.04.09, 00:15