מחדל ערכות המגן: "הצבא לא אשם"

מבקר המדינה האשים את צה"ל בחוסר מוכנות. אלוף פיקוד העורף לשעבר זאב לבנה דוחה את הביקורת וסבור כי האשמה רובצת על מקבלי ההחלטות. "כל אחד צריך ערכה - אבל עדיף שתהיה במחסנים", הוא אומר

טל רבינובסקי פורסם: 03.03.09, 00:15

"אולי אם מישהו היה דופק יותר חזק על השולחן זה היה מצליח", כך אמר אמש (יום ב') ל-ynet ראש פיקוד העורף לשעבר, האלוף (מיל') זאב לבנה, בתגובה לדו"ח מבקר המדינה שפורסם אתמול ואשר ביקר בחריפות את מצב ערכות המגן בישראל.

 

לפי ממצאי המבקר בדו"ח השנתי, קיים מחדל מתמשך בטיפול במוכנות העורף - שמתבטא בין היתר בירידה עקבית החל משנת 2003 בשיעור ערכות המגן הכשירות שבידי הציבור, עד לשיעור כשירות נמוך משמעותית ב-2007.

 נתונים אלו, כך לפי הדו"ח, לא יאפשרו מתן מיגון למרבית תושבי ישראל במקרה של התקפה כימית.

 

האשמה במצב הנוכחי, טוען לבנה, רובצת על מקבלי ההחלטות ולא על הצבא. "אני לא מאשים את האלופים שהיו אחראים. הייתה החלטה מדינית של קיצוץ תקציבי". הוא סבור שיש להתייחס למצב בכובד ראש ולדאוג לשיפור המיגון האישי של אזרחי ישראל. "עם ישראל רגיש לנושא של גזים עוד מהשואה. אסור לקחת סיכונים ולכן אני חושב שצריך שתהיה ערכה לכל אחד".

 

לבנה מונה למפקד פיקוד העורף הראשון בפברואר 1992, זמן לא רב אחרי מלחמת המפרץ, כאשר האיום הכימי והביולוגי מעיראק היה בשיאו. לדבריו, באותם ימים זכה פיקוד העורף לתקציב כספי גדול מהממשלה לצורך המשימה, שנפרש על פני חמש שנים. "סיכמתי עם שר האוצר דאז, מודעי, על תקציב של 100 מיליון שקלים לשנה. המצב היה הרבה יותר טוב משהיום מבחינת הכמויות והציוד, והיום צריך 180 מיליון".

 

לפני ארבע שנים עמד לבנה בראש הוועדה שהמליצה על איסוף ערכות המגן. "ההמלצות היו אז לאסוף את ערכות המגן ולרכז במחסנים. כעת התחזוקה

שלהם יותר טובה", הוסיף לבנה וטען כי גם היום הוא עומד מאחורי המלצותיו. לדעתו, זו הדרך הטובה ביותר לדאוג לכשירות הערכות.

  

למרות הכל, לבנה בטוח כי הסבירות לתקיפה כימית בישראל כיום היא נמוכה. "נשק כימי הופעל באזור בשתי הזדמנויות - בתימן נגד מצרים בשנות ה-50, ובעיראק הפעילו את הנשק הזה נגד הכורדים. אם ההתראה היא כפי שהייתה אז של שישה חודשים, לא סביר שזה יופעל בהפתעה".