מבוא לאיש עיוור

"בכל איש עיוור/ נטוע סוס דוהר/ המבקש לשעוט/ למרחקים". מחזור שירים חדש של ארז ביטון, המתפרסם בגליון החדש של כתב העת "אורות"

1.

סוסים חבושי עיניים

 

בְּכָל אִישׁ עִוֵּר

נָטוּעַ סוּס דּוֹהֵר

הַמְבַקֵּשׁ לִשְׁעֹט

לַמֶּרְחַקִּים

 

 

2

עיניִך

 

שִׂמְחַת עֵינַיִךְ בַּנּוֹף הַיָּפֶה הַזֶּה

הִיא שֶׁמְּמַלֵּאת אֶת חֲלַל עֵינַי.

עַכְשָׁו אַתְּ שָׁם

עַכְשָׁו אֲנִי כָּאן

עַכְשָׁו שִׂמְחַת עֵינַיִךְ לְבַד

חֲלַל עֵינַי לְבַד

 

 

3

בבית חינוך עיוורים – הילד יושב בפינות

 

בְּבֵית חִנּוּךְ עִוְרִים

הָיָה הַיֶּלֶד נוֹטֵף-הָאַף

מְפַסֵּל בְּלִבּוֹ אַהֲבָה גְּדוֹלָה,

בְּבֵית חִנּוּךְ עִוְרִים

הָיָה הַיֶּלֶד נוֹטֵף-הָאַף

מְשַׂרְטֵט בְּנַפְשׁוֹ

עֲתִידוֹת גְּדוֹלוֹת.

 

בְּבֵית חִנּוּךְ עִוְרִים

הָיָה הַיֶּלֶד

יוֹשֵׁב בַּפִּנּוֹת

אוֹסֵף בִּשְׁאֵרִית רְאִיָּתוֹ

קַרְנַיִם אַחֲרוֹנוֹת שֶׁל אוֹר

לַעֲשׂוֹת מֵהֶן שְׁמָשׁוֹת

לֶעָתִיד לָבוֹא.

 

בְּבֵית חִנּוּךְ עִוְרִים

הָיָה הַיֶּלֶד נוֹטֵף-הָאַף צוֹבֵר

הֵדִים שֶׁל קוֹל

לַעֲשׂוֹת מֵהֶם סִימְפוֹנְיוֹת אַהֲבָה.

"בכל איש עיוור נטוע סוס דוהר (צילום: חיים הורנשטיין) 

 

4

להיות אורג

 

בְּבֵית חִנּוּךְ עִוְרִים בִּירוּשָׁלַיִם

הָיָה אָדוֹן צְבִי הַמְנַהֵל

מַצִּיג אוֹתִי

בִּפְנֵי הָאוֹרְחִים שֶׁל הַמּוֹסָד

וְאוֹמֵר

הַיֶּלֶד הַזֶּה כְּשֶׁיִּגְדַּל

נַתְקִין לוֹ

רְצוּעָה אַחַת

עַל כֶּתֶף שְׂמֹאל

וּרְצוּעָה אַחַת

עַל כֶּתֶף יָמִין

וְנַעֲשֶׂה אוֹתוֹ

אוֹרֵג

וְיִהְיֶה עוֹשֶׂה שְׁטִיחִים

לִמְלָכִים

וְלִנְסִיכִים.

אוֹרֵג לֹא נִהְיֵיתִי

אֲבָל לִפְעָמִים

בִּרְגָעִים שֶׁל חֶסֶד

שִׁירַי נַעֲשִׂים

מַרְבַדִּים קְטַנִּים

לְכָל אוֹרֵחַ

וּלְכָל דִּכְפִין

 

 

5

כשהייתי ילד של אור

 

כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד שֶׁל אוֹר

כָּל הַצְּבָעִים הִתְדַּפְּקוּ

פְּתַח, פְּתַח

אֶל אִישׁוֹנַי הַנִּכְמָרִים

הִתְחָרוּ לְהִתְפַּצֵּל

כָּחֹל בְּתוֹךְ כָּחֹל

וְהַשֶּׁמֶשׁ בָּעֶרֶב נִבְּטָה אֵלַי

קַרְנַיִם

כִּשְׁתֵּי צַמּוֹת בְּהִירוֹת

שֶׁל יְלָדוֹת הַמּוֹלִיכוֹת

פָּרָה

עִם מַלְמָד בַּיָּד

בָּעִיר לֹד.

כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד שֶׁל אוֹר

הַצַּמָּרוֹת דָּחֲקוּ בִּי

עֲלֵה, עֲלֵה

לְהִתְחַבֵּק אִתָּנוּ בַּגְּבָהִים

וְכָל הַגְּדֵרוֹת

נְמוּכוֹת מִמֶּנִּי

נָמוּךְ מִכָּל נָמוּךְ.

כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד שֶׁל אוֹר

הַמֶּרְחַקִּים

שָׁאֲבוּ אוֹתִי אֲלֵיהֶם

בִּמְהִירוּת

שֶׁל זְמַן אַחֵר

כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד שֶׁל אוֹר.

 

 

6

לא לראות את גְרָנָדָה

 

בְּפָּרַפְרָאזָה עַל דְּבָרוֹ שֶׁל לוֹרְקָה לִגְרָנָדָה

אַל לוֹ לְאִישׁ עִוֵּר לָבוֹא בִּשְׁעָרַיִךְ גְרָנָדָה

כִּי הוּא לֹא יָכוֹל לָחוּשׁ אֶת יָפְיֵךְ

אֲנִי אוֹמֵר לָךְ

כָּךְ אֲנִי מַחְמִיץ אֶת יָפְיֵךְ

חַי לְיַד יָפְיֵךְ כְּמוֹ לְיַד שְׁמוּעָה

וְאַתְּ מַחְמִיצָה אֶת יָפְיֵךְ וְאַתְּ מַחְמִיצָה אֶת חַיַּיִךְ

לְיָדִי

 

ארז ביטון נולד באוראן שבאלג'יריה ב-1942 ועלה ארצה בגיל 6. בעבר היה ממלא מקום יו"ר אגודת

הסופרים. בין ספריו: "נענע", "מנחה מרוקאית", "ציפור בין יבשות" ועוד. מחזור השירים המובא כאן נקרא "נופים חבושי עיניים - מבוא לאיש עיוור". הוא מובא מתוך אורות, כתב עת ליצירה חדשה בעקבות יוצרים, עורכת: טל ניצן, גיליון 3: בורחס. לשיר נוסף של ארז ביטון שהתפרסם ב-ynet לחצו כאן